והנה השעה"מ הביא בשם התוס' ישינים אשר הקשו דבאילו של אהרן היה צריך ציץ דלא הוה קרבן ציבור וכתב דאילו של אהרן היה משמש בבגדי זהב וע"ז הקשו דהא פרו של אהרן היה בבגדי לבן לפני ולפנים ואפילו הכי היה סגי בלא ציץ וכתב כיון דעבודות דתלויות בשעיר היו תלויות בפר אם כן הואיל והותר בשעיר הותר בפר ע"ש. ובזה אני מיישב קושית התוס' דהקשו דמנ"ל לר"ש דמרצה אף כשאינו על מצחו דלמא שאני יוה"כ דאי אפשר בענין אחר ועכ"פ טומאה דחויה היא. ולפמ"ש אתי שפיר דאכתי תקשה מפר דהוה קרבן יחיד וא"ל דמגו דדחיא בשעיר דחיא בפר דיש לומר דר"ש סבר כאביי בזבחים דף ל"ג דבדחויה אמרינן להא אדחאי להא לא אדחאי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן י״ז (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.