על קושיתו בפסחים ע"ג תיקן להוציא מידי אבמה"ח ופרש"י לב"נ הא לפ"ד הפמ"ג בפתיחה לה' שחיטות דעשה וזבחת שייך גם בח"ש ותיקן גם לישראל להתיר ח"ש ע"י תערובות דל"ש אחשבי' בתערובות ומתחלה נאסר כיון דל"צ לבוא לאחשבי' למה לא ראה דהפ"מ נסתפק שם אם בעוף שייך וזבחת וא"כ לפי מה דמוקי בחולין שבחטאות העוף שפיר מקשה. ומ"ש דב"נ חייב על ח"ש אף בתערובות דל"צ לטעמא דאחשבי' והשיג על תירוץ הצל"ח בפסחים כ"א דאתי' כר"י הא גם לר"י לוקמא בח"ש ע"י תערובות דלא אסור כ"א משום לפ"ע לא ידעתי כלל שיהי' חמור מישראל וע' חולין דל"ג וא"כ לא קשה על ר"י ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן י״ד (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.