שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קכ״ח (ה׳)

והנה בשנת תרי"ז יום ג' אחרי י"ט למב"י הגיעני תשובה מהרב החריף מו"ה חיים נ"י וואלירשטיין ראבד"ק רישא אשר לדעתי יש לו שייכות לזה ואמרתי להעתיקו כאן שאירע שם באווזא שנשבר העצם סמוך לצה"ג והיה העור והבשר שלם אך לפי אשר מדד היה השבר עדי לא היה אולי בצמצום גדול רוחב אצבע אגודל ממקום השבר והיינו שהשברים היו נקשרים שע"ש והשבירת היתה אולי כשני אצבעות למעלה משני אצבעות אך העליון ירד למטה כנ"ל והטריף לפמ"ש הט"ז בשם הרש"ל דבעי כשתי אצבעות והכנה"ג סי' נ"ו ס"ק ח"י דבאווזא יש עד ד' אצבעות ובס"ק מ"ח כתב בכל עוף ב' אצבעות וכן הוא ברדב"ז ח"א סי' שצ"ג להחמיר בזה. ולאשר נאמר לי כי אכלו הכל רק הרבע הנשאר לפניו ע"כ הטריף גם כן הכלים הראשונים רק הטעליר דהוה כלי שני או כלי שלישי הכשיר אף דהט"ז מחמיר בדבר גוש והנה חתן השואל הוא מופלג והראה חריפתו לאשר הפ"מ הסכים להקל בע"ש ע"כ הקילו ואף שזה עשיר ואין לו צורך יתנו לעניים ואמרו שזה מקרי הפ"מ ומעלתו ערער ע"ז דלא מצינו קולא זו וגם באווזא גם הפ"מ מודה כמ"ש הכנה"ג וע"ז אמרו המכשירין שבקי בגידין ושאל אותה אם ראו ט"ו גידין והשיבו שלא ידעו. והנה שלא כדין הכשירו. אך מעלתו שואל אם אסור לתת לעניים לפענ"ד אף דמבואר דדמאי מאכילין לעניים היינו לתת לעניים רבים דמאי מותר אבל מה שיקרה איזה שאלה לתת לעני אחד או שנים מה שהוא טריפה לעשיר אין זה מותר ויש חשש לעז כי העניים אוכלים טריפות ח"ו ועכ"פ צריכין להודיעו כי אולי אף שהוא עני לא יאכל מה שהוא טריפה לעשירים. ומה שהאריך בצמקה אונא שלימה ועלתה בנפיחה אבל לא כבראשונה והכשיר אף שהתב"ש מחמיר הלא הפ"ת מיקל וגם בראש אפרים מצדד להקל בהפסד מרובה ומה גם דבעלתה בנפיחה רק לא כבראשונה דלא שייך הטעם דחסרה דא"י להניף יש להקל ומה לצורך היו"ט הנה הדברים פשוטים להקל וזה פשוט: