שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״י (ח׳)

והנה בשנת תרח"י ג' חקת ג' תמוז הגיע לידי ספר תרומת הכרי מאחי הקצה"ח בעל קונטרס הספיקות וראיתי שבסי' ר"ד בחו"מ נסתפק במי שקנה חפץ ונתן דמים ולא משך ואח"כ חזר בו וחייב במי שפרע הלוקח ובעוד שלא קיבל מי שפרע נאבד החפץ אי צריך לקבל מי שפרע אי נימא כיון דתחלה היה חייב במי שפרע השתא נמי או דלמא כיון דכעת נפסד המקח לגמרי תו לא שייך מי שפרע כמ"ש ר"ת בדף מ"ז ע"ב וה"ה כאן וכתב ראיה מהא דאמרו בדף קי"ט והא בעי לקבולי מי שפרע והרי שם נגנב הזוזי ע"ש שהאריך ונפלאתי מאוד דמה ענין זה לזה שם המקח נשאר רק שהמוכרים חזרו ואמרו שקול זוזך ונגנב המעות ועל זה אמרו כיון דבעי לקבולי מי שפרע על המקח א"כ שוב המקח עדיין קיים וממילא המעות עדן ברשות המוכרים ושייך מי שפרע על המקח דלמה לא יתנו לו מקחו כיון שנתן מעות ומה בכך דאמרו שקול זוזך דהא ע"ז גופא אנו דנין דשלא כדין היה אבל כל דחזר הלוקח מצד שנפסד המקח א"כ שפיר יכול לחזור דניהו דמתחלה לא הי' יכולים לחזור אבל כעת יכול לחזור וז"ב לדעתי וע"ד הפלפול יש לומר דהכי פריך והא בעי לקבל מי שפרע דהנה מה דאמרו דאפילו ש"ח לא הוה כתבו התוס' הטעם דהא אינו מתחלה רק ש"ח והלח"מ הקשה ע"ז מתוס' דף מ"ג דכתבו דהוה שומר שכר לר"י וביאור הדברים נראה לפענ"ד דכל דמעות קונה וצריך לקבל מי שפרע יש לו זכייה וחזקה במעות שיכול להשתמש בו וכ"כ הקצה"ח בהדיא וזה שפריך והא בעי לקבל מי שפרע וא"כ אמאי לא היה ש"ח עכ"פ וניהו דעכשיו א"צ לקבל מי שפרע מ"מ כל שתחלה היה צריך לקבל מי שפרע שוב זכותו חזקה ויכול להשתמש במעות כמ"ש הקצה"ח סי' ר"ד ודו"ק: