והנה בש"ק פ' בהעלותך שנת תרט"ז הגיד לי חכם אחד ספק באם מכר בכסף לבד ולא משך דקאי במי שפרע איך הדין אם התנה תנאי במכר ולא התנה כמשפטי התנאים דקי"ל דתנאי בטל ומעשה קיים אם קאי במי שפרע אי נימא כיון דהתנאי בטל והמעשה קיים שוב קאי במי שפרע או דלמא כיון דבאמת אינו קונה מדרבנן גזירה שמא יאמרו נשרפו חיטך בעלייה רק דקאי במי שפרע וכיון דבאמת הוא התנה התנאי אף דלא התנה בת"כ מ"מ עכ"פ הוא גילה דעתו שלא רצה רק באופן שיתקיים התנאי וא"כ עכ"פ מי שפרע לא שייך דהא לא עבר על דיבורו דהרי הוא באמת לא רצה רק בתנאי הלז. ובאמת שהוא ספק מושכל. והשבתי תיכף במושכלות ראשונות דבכה"ג שוב ממנ"פ חייב במי שפרע דהרי התוס' כתבו בב"מ דף מ"ו דבחליפין לא שייך גזירה שמא יאמרו דהא כל שלא נתן לו מעות צריך למיקם בדינא ודיינא לא שייך הגזירה וא"כ כאן ממנ"פ אם באמת נתכוין בהתנאי שיתקיים א"כ בעוד שלא נתקיים שוב ל"ש גזירה שמא יאמרו דטרח להצילו דדלמא לא יתקיים התנאי ויצטרך לעמוד עמו בדינא ודיינא ואם חשב כיון שלא התנה ת"כ התנאי בטל והמעשה קיים שוב שייך מי שפרע ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״י (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.