שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״ח (ט׳)

והנה במוש"ק אור ליום א' תצוה שנת תרי"ט היה אצלי החריף מוה' ראובן ר"פ מ"ק טארנאפאל והקשה אותי במ"ש התוס' חולין דף פ"ד ד"ה בעינן די"ל דעוף דחיותי' זוטר אף כשהיא מפרכסת אינו כחיה רק שכתבו שדוחק לחלק כן וע"ז הקשה דהיה לתוס' להקשות דאי אפשר לומר כן דבחולין דף ק"ב מבואר דבב"נ אין שחיטה מתיר וכ"ז שהוא מפרכס אינו מותר לב"נ ויש בו משום אבמה"ח ע"ש ברש"י ד"ה במאי והיא קושיא גדולה. והשבתי דל"ק דיש לומר דניהו דאינו כחיה אבל בב"נ דבמיתה תליא מיתה ממש לא הוה עד שתמות לגמרי ויש בו משום אבמה"ח לב"נ וכעין שמחלק התב"ש והכו"פ לענין נקיבת הוושט דבעינן מיתה ממש אף דהוה נבלה מחיי' ע"ש ודו"ק ועיין בחידושי בכור שור בחולין דף ל"ג ותמצא סיוע לזה. והנה בהא דאמרו בחולין דף ל"ז דק"ו היא דהשתא מסוכנת דלא מחסרא אסורה טריפה דמחסרא לא כ"ש והקשו בתוס' דאכתי מנ"ל יתרת וכתבו דיתר כנטול דמי וע"ז הקשה אותי תלמודי החריף הבחור כמר שמואל ביק נ"י דלשיטת הרשב"א דיתר' אף שחי י"ב חדש הוא טריפה דלא אמרו שהוא נטול רק כנטול אף שמרבה כחול ימי' יעו"ש בש"ך סי' נ"ז ולפ"ז הדרא קושית התוס' לדוכתה דיש לומר דלכך אצטריך טריפה להורות ע"ז. והשבתי כמו רגע דהנה באמת קושית התוס' צריך ביאור דפשטא דקרא טריפה היינו במה דנקבה ונחסרה וכמו בשר בשדה טריפה דקאי על דרוסה רק דקושייתם היא דעכ"פ יתרת ג"כ בכלל טריפה. ולפ"ז אומר אני דבר נחמד דהנה בהא דאמרו בחולין דף יו"ד דיציאה דרך אחוריו לא שמה יציאה כתב הר"ן בחידושיו שם דאף דמצינו לפעמי' דיציאה דרך אחוריו שמה יציאה היינו דגם זה בכלל יציאה אבל שיהיה רק יציאה דרך אחוריו בלשון יציאה לא מצינו ולפ"ז גם כאן כיון דפשטת טריפה היא שמחסרא וע"ז ל"צ קרא דהיא ק"ו ממסוכנת דלא מחסרא מה תאמר דלמא כוונת התורה רק על יתרת דלא מחסרא וזה לא הוה בלשון קרא דטריפה ודו"ק היטב. ומצאתי בשו"ת מוהר"ח בן א"ז שנדפס מחדש שכתב בזה"ל פעמים רבות נשאלתי על תרנגולת שנמצא בלי לב ונבהלתי שיש ברי' שיכולה לחיות בלי לב ואמרו לו שבודאי מצאו פעמים רבות ע"ש וחתום ע"ז יצחק בן ר' אלי' והוא האור זרוע שכן חותם עצמו שמו ושם אביו: