והנה בהך דאיבעיא ליה בחולין דף למ"ד החליד במיעוט סימני' וכן בשהה במיעוט סימני' פירש ר"ת בתוס' ובהרא"ש שם ביתר ביאור דמבעיא ליה אע"ג דמטרפא בנקיבת הוושט מ"מ כיון דלא מתנבלה ביה רק אחר רוב סימני' דלמא לא פסלה שהייה בזה ומשמע מדברי ר"ת דפוסק כרבא דשחט ואח"כ פסק הוא דהוה נבילה והיינו לאחר רוב הסימני' ודלא כרש"י. ועכ"פ יהיה איך שיהיה ר"ת ס"ל דנקיבת הוושט לא הוה נבילה רק טריפה ומחלק בין נפסל בשחיטה או ששחט במקו' חתך וכדומה. ובזה מיושב היטב מה שהקשו מהתוספתא דאמרה שחט מיעוט וושט ושהה כדי שחיטה פסולה ולפמ"ש אתי שפיר דהתוספתא ס"ל דנקיבת הוושט הוה נבילה כשיטת הרמב"ם וא"כ לכך פסולה אף במיעוט קמא ולכך גם הרמב"ם מפרש האבעיא דשהה במיעוט סימני' כפירש"י משום דלדידיה אין מקום לפירוש הר"ת ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״ח (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.