והנה בהא דאמרו בעירובין דף נ"ה ע"ב דיושבי צריפין אין מונים להם אלא מבתיהם ופריך מהא דתני כשהן נפנין אין נפנין לצדיהן וכו' וע"ז הקשה אותי תלמידי החריף מוה' סענדיר שורשטיין נ"י דהרי אמרו בעירובין דגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה ומותר לחזור כשיצא לצורך וא"כ מה קושיא מהך דנפנין. והנה בהשקפה ראשונה אמרתי דזה טעות דאכתי היו יכולים לעשות להם בתי כסאות במחנה עצמה ולא שייך והיה מחניך קדוש כל שהוא מכוסה כמבואר באו"ח סי' פ"ג וע"כ לא אמרו רק בדרך מקרה שקרה שיצא חוץ לתחום ולא היה לו בהכ"ס בתחום אבל שם דהיו יושבים ארבעים שנה במדבר למה לא עשו בתי כסאות וע"כ דמותר דכל המחנה חשיבה תחומו. אמנם אח"כ עינתי בדברו ראיתי דהוא טעות דהרי הוא בעצמו דאם נימא דחוץ לשלש פרסאות הוא מן התורה אין מקום לקושיתו דכבוד הבריות אינו דוחה רק לאו דלא תסור וא"כ שם ע"כ דקאי למ"ד דחוץ לשלש פרסאות היא מן התורה דאז לא נגזר הגזרה עדיין וכ"כ הריטב"א בפירוש דהסוגיא קאי למ"ד דחוץ לשלש פרסאות הוא מן התורה וא"כ שוב לא קשה קושיתו כלל ומצאתי בשעה"מ הלכות עירובין שהאריך בקושיא זו דלשיטת הרמב"ם דאינו רק מדרבנן מה מקשה ממדבר ולא ראה דברי הריטב"א הנ"ל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ט (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.