והנה התה"ד סי' רמ"ו כתב דאם הרגישה שנפתח מקורה ולא מצאה כלום דטמאה דהרגשה דאורייתא הוא ובודאי ראתה דם והביא ראי' מר"פ הרואה דאמרו אי דארגישה אמאי בנמצא לאחר זמן פטורין ע"ש ולכאורה צריך להבין דניהו דארגשה דלמא דם טהור הי' דגם הוא במקור וא"ל דרוב דמים הם טמאים דהא הו"ל קבוע וצ"ל דזה מקרי קבוע ומטעם שכתבתי דבמקור לא נטמא רק עד שבא לביה"ח דהיינו בין השיניים ולפנים וכמ"ש למעלה ולפ"ז לטהרות דמקור מקומו טמא א"כ הו"ל קבוע א"כ אין לטמאות בהרגישה ולא מצאה דבר דהו"ל קבוע ואינו רק ספק והוה ס"ס שמא לא ראתה כלל ושמא ראתה דם טהור ורוב לא שייך כאן דהו"ל קבוע כמ"ש למעלה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן א׳ (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.