ובזה מיושב היטב הא דאמרו למ"ד מעשה שבת דרבנן אמאי פטרו רבנן והקשו בתוס' הא אף בדרבנן פטרינן שחיטה שאינה ראויה. ולפמ"ש אתי שפיר דהכי קא קשיא ליה כיון דעכ"פ דרשינן היא קדש ואין מעשיה קודש א"כ שוב יש לומר דר"י הסנדלר לא אסר רק מה שנעשה פעולה בגוף העשיה משא"כ שחיטה דא"כ גם מדרבנן לא אסרו בזה וע"כ שפיר הקשה מ"ט דרבנן ומשני אשארא. ובזה יש לישב דברי הרי"ף שתמה הרא"ש עליהן ולפמ"ש אתי שפיר דהכי כונת הרי"ף כיון דאיכא לספוקי בכונת הר"י הסנדלר אם דוקא מעשה שבת שיש פעולה אסור או אף בלי פעולה ג"כ אסור וא"כ כל דחזינן דאף במעשה שבת איכא למ"ד דדרשו דמדאורייתא מותר א"כ עכ"פ איכא למימר דאף ר"י הסנדלר דאית ליה מעשה שבת מן התורה לא אסר רק בנשתנה הפעולה ושוב אף למ"ד מעשה שבת דאורייתא בשחיטה מותר א"כ לק"מ דבאמת פליגו בסברת עצמן ולא מצי אמרדחכמים ס"ל כר"י הסנדלר דהוא דאורייתא דעכ"פ בשחיטה לא אסור וא"כ שוב ליתא לר"י הסנדלר ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ז (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.