שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן א׳ (ט׳)

וראיתי בשב שמעתא שמעתא ד' פ"א שחידש ג"כ לענין הא דאמרו בב"ב דף כ"ג דם שנמצא בפרוזדור ספיקו טמא ואע"ג דאיכא עליה דמקרבא ודחי רבא דרוב ומצוי קאמרת דרוב ומצוי ליכא למ"ד וחידש הוא ז"ל דבאמת רוב דמים בא מן המקור לא הוה רוב גמור דהא הו"ל קבוע כיון דבלא הרגשה אינו טמא מן התורה וכל שהרגישה שוב הו"ל כנולד הספק במקום הקביעות אבל ברוב ומצוי לא מועיל קבוע כיון דקבוע הו"ל חידוש ואין לך בו אלא חידושו וכל שהוא רוב ומצוי עדיף מקבוע וכמ"ש הש"ך כעין זה בסי' ק"י לענין ס"ס דמועיל בקבוע ע"ש וה"ה בזה ע"ש שישב בזה הרבה קושיות התוס' והנה דבר גדול דיבר הרב בזה אבל לפע"ד נראה דכיון שהוא מצוי לא שייך כלל ענין קביעות דהנה הבאתי בתשובה אחת בשם חכם לפרש ענין קבוע כיון דקבוע ל"ש רק ברובא דאיתא קמן וא"כ כל המעלה דרובא דאיתא קמן שהוא לפנינו והרי כל שאקבע גם המיעוט איתא קמן מקרי ורובא דליתא קמן ל"ש עד"מ בתשע חניות דכל שאקבע ולא מקרי רובא דאיתא קמן שגם המיעוט נקבע א"כ איך יועיל הרוב דרובא דליתא קמן אין כאן רק רובא דאיתא קמן והרי גם המיעוט אקבע לפנינו ולפ"ז לפמ"ש התוס' בהא דאמרו ש"מ רובא דאורייתא דחשיב לי' רובא דליתא קמן והיינו משום דמה שמצוי לזוב יותר מן המקור וזה הוה כמו רוב בהמות טריפות וכמ"ש בש"ש שם וא"כ בזה לא שייך קבוע דהא בזה לא נקבע המיעוט דלרובא דליתא קמן ל"ש קבוע וכמ"ש ודו"ק היטב אך לפע"ד הי' נראה דבר חדש דבזה לא מקרי קבוע כלל דהנה כל הנשים מתטמאות בבית החיצון וכדאמרו בנדה דף מ"ם ואף דלא בעי שיצא לחוץ מ"מ בעי שיעקר מהרחם ויצא מבין השינים דבין השינים עצמו כל פנים כדאמרו בדף מ"א ע"ב שם וכן קי"ל כמ"ש הרמב"ם פ"ה מאיסורי ביאה ה"ב וא"כ כיון שבמקור עצמו אין כאן ענין טומאה רק משהתחיל לעקר ולצאת מהמקור ומבין השינים א"כ אז לא מקרי קבוע הניכר במקומו ובכה"ג ל"ש ענין קבוע וז"ב מאד ראה זה דבר חדש דע"כ לא מקרי קבוע רק כשנקבע האיסור במקום ידוע אבל כאן כל שהוא במקומו טהור הוא ואף דנחלקו אי מקור מקומו טהור או טמא מ"מ הוא דוקא לענין שהדם אב הטומאה הוא ולטמא טומאת ערב אבל האשה טהורה ועיין בנדה דף ט"ז ברש"י ותוס' וא"כ לענין שתהי' האשה טמאה זה ל"ש קבוע ואזלינן בתר רוב וז"ב: