שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ז (ז׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בהא דאמרו ומי מצית מוקמת כר"מ ולא כר"ש והא מדתנן ר"ש פוטר בשני אלו ולא נודע כלל הקושיא דמנ"ל דלא מוקמי כר"ש ועיין תוס' שהרגישו קצת בזה. ולפענ"ד נראה לי דמכאן ראיה לשיטת התוס' דלא כרא"ש שכתב דלפי המסקנא מוקמינן המשנה ג"כ בטובח ע"י אחר והא דפטר בטבח בשבת משום דסבר כר"ש דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה וכר"י הסנדלר והתוס' לא כתבו כן ובאמת קשה למה לא נימא כן ועיין מהרש"א וזה דהקשה מי מצית לאוקמא כר"מ דהיינו דס"ל לוקה ומשלם וס"ל דשחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה ולא מוקמת כר"ש והיינו כמ"ש והרי ר"ש פוטר רק בשני אלו וע"כ דטעמו משום זה. הן אמת דאם נימא מעשה שבת דרבנן ל"ק כלל דהא אי אפשר לאוקמא כר"ש כקושית הש"ס והש"ס מקשה למ"ד מעשה שבת דאורייתא ודו"ק ולפ"ז ע"כ דקי"ל כר"י הסנדלר ומעשה שבת דאורייתא. והנה בהא דאמרו הא מני ר"י הסנדלר קשה לי לפמ"ש הרשב"א בחידושיו לשבת דף ק"ל בהא דאמרו ולא שני לך בין שבות דאית ביה מעשה לאין בו מעשה והביא בשם רבינו יונה דהפירוש הוא כך דשבות דיש בו מעשה היינו שעושה איזה פעולה בגוף הדבר כמו חימום מים וכמו דאמרו מעשה שבת דאורייתא דהיינו פעולת הבישול שעשה מעשה בגופו של דבר ע"ש ולפ"ז ק"ל מה מדמה שחיטה לבישול דלמא שאני בישול דהוא פעולה בגוף העשיה משא"כ שחיטה דאינו עושה פעולה בגוף המלאכה דניהו דמכשיר לאכול אבל גוף הבשר גם חותך אבמה"ח היה יכול לאכול ולא עשה השחיטה פעולה בגוף הבשר דהיינו שישתנה הבשר בזה ושאני בישול דנשתנה הדבר שבתחילה היה בלי בשול וכעת נתבשל וא"כ מה מדמה שחיטה לבישול והיא לפענ"ד קושיא גדולה. אמנם נראה דלשון חכמים מרפא דהנה לכאורה תמוה למה הביא הש"ס מ"ט דר"י הסנדלר וזה שייך בשבת במקום גוף המחלוקת אבל כאן לא הובא רק דהש"ס אוקים להך ברייתא כר"י הסנדלר א"כ לאיזה צורך הביא הטעם דר"י הסנדלר. אך נראה דהנה באמת התוס' בחולין דף קט"ו הקשו למה לי טעמא דקדש ת"ל מכל אשר תעבתי והיתר הנאה מלכם אך נראה דאם נימא מכל אשר תיעבתי היה מקום לומר דדוקא במעשה בגוף הדבר כמ"ש רבינו יונה והרי עדיפא מינה כתבו התוס' בחולין שם ד"ה חורש דשבת לא מקרי כל אשר תיעבתי דגוף הפעולה אינה ניכרת אם נעשה בשבת ע"ש וא"כ מכ"ש כל שאינו נשתנה גוף הפעולה דודאי ל"ש כל אשר תיעבתי ולכך יליף מקודש דמה קדש אסור באכילה ה"ה כל מעשה שבת אסור וזה אף במעשה שאינו נשתנה נמי דעכ"פ קדש מקרי השבת ולא שייך לחלק בין בישול לשחיטה וז"ב ודו"ק.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.