שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קל״ה (ו׳)

והנה בח"י אלול שנת תרט"ז שמעתי שנשלחה תשובתי להגאון מוהרש"ק ולהגאון מוה' חיים מצאנז ושניהם הורו לאיסור שיגרשנה והנה טעמו של מוהרש"ק לא נודע לי אמנם טעמו של הג' מוהר"ח הגיד לי כי בעצי ארזים פקפק על הי"ח הנ"ל והנה עיינתי בעצי ארזים ובס"ק כ"ב כתב שלא מצא דין זה בהגמ"ר דכתובות וגם בד"מ לא הזכירו ואולי מקורו משו"ת הר"ן סי' נ"ח ושם מיירי בארוסה דוקא ולא בנשואה וכ"כ בשו"ת מהר"ם בשו"ת מיימוני סי' כ"ד לאסור אף באשת כהן יוציא בגט ובמחכ"ת לא ידעתי איך מלא לבבו לחלוק על מה שהביא רמ"א י"ח וכי ח"ו בדה הרמ"א מלבו דעת הי"ח אלו אבל באמת הדבר מבואר בהגמ"ר כתובות המתחיל השיב ר"י יעו"ש סי' רפ"ט וכתב בזה"ל אמנם מעשה היה באשה שנתנה בנה למניקת יהודית ונשבעת שבועה חמורה מאוד ואמר ר"ת אין כופין להוציא ואפילו נשאת לישראל ואם לא כנס לא יכנוס וא"כ הדבר מבואר ומעתה מ"ש העצי ארזים הנ"ל דבתשובת מיימוני מבואר להיפך אין ראיה דשם הדירה עד"ר קודם שנשאה זה וא"כ היה הדין שלא יכנוס ול"מ השבועה וא"כ גם אם נשאה מ"מ הנשואין הי' באיסור אבל אם נשאת בטעות ונשבעה שבועה שלא תחזיר בה אפשר דאין כופין להוציא כמו במים שאל"ס דאם נשאת לא תצא ובאמת גם במים שאל"ס אם היה מורה חכם להתיר וכשנודע א"ל שלא תנשא והיא עברה ונשאת פשיטא דל"ח דיעבד אבל כל שכבר נשאת הוה דיעבד וה"ה בזה כל דכבר נשאת בטעות ואח"כ נודע פשיטא דמותרת וכאן מקרי נישאת ע"פ הוראת ב"ד דהרי יש דעת ר"ת בהגמ"ר דמותרת בדיעבד וניהו דלא קי"ל כוותיה אבל עכ"פ נשאת עפ"י הוראת חכם מקריא ולא דמי למים שאל"ס דשם כל שלא נשאת ליכא שום דיעה דתהיה מותרת אבל כאן יש הוראת ר"ת ומכ"ש בנ"ד שכבר ילדה בן פשיטא דאין לך דיעבד גדול מזה: