ובגוף דברי התוס' בזבחים דף כ"ט שהקשו על רש"י דאין זה נקרא חזקת טהרה אני תמה דשם פריך ר"ע לר' אליעזר והרי ר"א ס"ל בנדה דף ס"ח דהוא בחזקת טהרה בזב וזבה וא"כ שפיר פריך לי' דאף דהוה בחזקת טהרה ואפ"ה כל שראו סתרו ואני תמה על הנו"ב והנמשכים אחריו דאמאי צריך לחפש בזבחים והא ש"ס מפורש הוא דהוה בחזקת טהרה לר"א וכן קי"ל כר"א כמ"ש הרמב"ם וצע"ג וגם יש לתלות הדברים בהא דמבואר ביו"ד סי' גבי יצא בהיתר ובדברי הט"ז והש"ך ואחרונים שם דאם נימא דל"צ בדיקה הוה כיצא בהיתר וצ"ע בזה וא"ל דכל שלא הי' סופן בבדיקה עדן לא קרי חזקת טהרה דהא לר"א אף תחילתן בלי סופן די כדאמרו בנדה דף ס"ט ואף דר"ע ס"ל דבעי סופן ג"כ אבל שפיר הקשה לר"א דס"ל תחלתן אעפ"י שאין סופן למה מקרי חזקת טהרה. ואגב אמרתי לבאר בענין שכתב הנו"ב מהד"ת חלק יו"ד סי' קי"ח באשה שבשעת שינה נדמה לה כאלו היא מרגשת שנפתח מקורה והקיצה ובדקה ולא מצאה כלום וע"ז רצה הרב השואל מו"ה דוד זצ"ל לחדש דהו"ל ס"ס שמא לא נפתח מקורה וגם שמא ראתה דמים טהורים שגם הם באין מן המקור וע"ז חידש דלהראב"ד בשער הווסתות דרוב דמים טמאים באשה לא מקרי ס"ס דמה שהוא נגד הרוב לא מקרי ס"ס וכמ"ש התוס' בכתובות דף ט' בסוגיא דפ"פ והנה באמת כאן אין הרוב נגד שני הספיקות דנגד הספק שמא לא ראתה לא סותר להרוב רק ספק אחד סותר להרוב ובכה"ג אפשר דמצטרף הס"ס לדחות והארכתי בזה בתשובה אחת לבאר דברי התוס' באופן זה ואכ"מ אמנם כעת חדשות אני מגיד דבגוף הדבר שהעלו דרוב דמים טמאים באשה לכאורה נראה לפע"ד דלא מקרי רוב דמ"מ כיון דהדמים טמאים שבאשה והטהורים באים מהמקור וא"כ נקבעו במקום אחד והו"ל קבוע והו"ל כמע"מ וא"ל דפירש ואזלינן בתר רובא דז"א דכל שהרגישה שנפתח המקור הו"ל כאילו ראינו שפירש מהקבוע והו"ל כמו שראינו שלקח הנכרי מהקביעות דמקרי קבוע וכמבואר בסי' ק"י וא"כ לא שייך רוב אך נראה דכאן שבדקה ולא מצאה כלום וספק שמא לא ראתה כלל א"כ לא ראינו שנפרש מן הקביעות ושוב לא שייך קבוע אך ז"א דממנ"פ בצד הספק שמא לא ראתה כלל ורק שנדמה לה כאלו נפתח שוב לא שייך שום טומאה וכן בצד הספק שמא ראתה א"כ שוב הוה ספק שמא ראתה דמים טהורים ול"ש לומר דרוב דמים טמאים דבצד הספק שמא באמת הרגישה הוה כאלו ראתה שפירש מהקביעות ודין קבוע יש לה ולא שייך לומר דהו"ל ס"ס נגד הרוב דז"א דשני הספיקות כל אחד בפ"ע הוא עיקר הרוב ומבטלו דהספק הראשון שמא לא ראתה אינו נגד הרוב כלל והספק השני שוב לא מקרי רוב דהו"ל קבוע ובכה"ג ודאי מועיל וז"ב מאד מאד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן א׳ (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
