שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ז (י׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה יש לישב ג"כ מה שהקשו דלמאן דיליף מטבחו ומכרו כיון דליכא ריבוי מנ"ל דחייב המשלח כשידע שהוא גנוב דלמא מיירי הקרא כשלא ידע. ולפמ"ש א"ש דא"כ לאיזה צורך הקיש דהא בזה ודאי מהראוי שיתחייב המשלח וכמ"ש וז"ב. ובזה יש לומר דבר נחמד בהא דאמר אלא למ"ד דרבנן מ"ט דרבנן דפטרו וכתבו בתוס' דהומ"ל דלא דרשו או ותחת והדבר תמוה דא"כ לפלגו בחול דר"מ מחייב דדרש או ותחת ורבנן פטרו ועיין טעה"מ. ולפמ"ש אתי שפיר דבחול לא הוה מצי לאפלוגי כלל דאכתי יקשה למה פטרי רבנן והא השליח לאו ב"ח ואין לומר דאכתי בר חיובא הוא דמבטל מצות השבה דזה אינו דהרי הקשו התוספות ד"ה בשלמא דשייך לצעורי וכתבו דמיירי שסבור השליח שהוא של גנב וכיון שכן שוב לא שייך בר חיובא ושפיר מקשה. ובזה מיושב היטב מה שהשמיטו התוס' הך דרשא דטבחו ומכרו וגם אמאי לא הקשו התוס' בתחלת הסוגיא במה דפריך מ"ט דרבנן דפטרי ולישני דלא דרשו או ותחת ועיין טעה"מ ולפמ"ש אתי שפיר דשם מקשה דא"כ לפלגו בחול ומיירי כשידע שאינו שלו ופטרי דהוה בר חיובא וכמ"ש ודו"ק: וימתק יותר דמ"ד דמעשה שבת דרבנן הוא רבינא דהרי בכ"מ דאיכא ר"א ורבינא רבינא הוא המיקל וא"כ רבינא לשיטתו דס"ל בב"מ דף יו"ד דתלוי אי השליח בר חיובא ושפיר הקשו התוס'. ובזה יש לישב ע"ד הפלפול דברי הרי"ף שכתב דכיון דהלכה כדברי המיקל ולכך ע"כ אין הלכתא כר"י הסנדלר והדבר תמוה דאדרבא הרי פליגי אליבא דר"י הסנדלר וא"כ ראוי לפסוק כר"י הסנדלר וכבר תמה בזה הרא"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת התוס' הקשו דהומ"ל לומר דלא דרשו או ותחת אמנם באמת יש לומר דא"כ לפלגו בחול. ומ"ש למעלה דבחול חייב גם לרבנן דהרי השליח לאו בר חיובא דזה אינו דיש לומר דהש"ס אזיל אליבא דר"ס וא"כ יכולין למפלג אליבא דר"ס גם בחול ורבנן פטרי דלא דרשו או ותחת ואין לומר דהא הלכה כדברי המיקל וא"כ רבינא הוא המיקל דזה אינו דדוקא אם פליגו אליבא דנפשייהו וע"כ דרבינא המיקל אבל כאן דפליגי אליבא דר"י הסנדלר וכיון דלא קיי"ל כוותיה אין כאן לא קולא ולא חומרא ויוכל להיות רבינא המחמיר ושפיר מקשה מ"ט דרבנן דפטרי כיון דאינו ידוע מי הסובר מעשה שבת דרבנן ושפיר מקשו ולפ"ז ע"כ דלא קי"ל כר"י הסנדלר דאם קיי"ל כותיה שוב היה רבינא המיקל וא"כ יקשה למה לא משני דלא דרשי או ותחת ודו"ק היטב כי היא עצה עמוקה. ובמ"ש למעלה לחלק בין היכא דהתורה גלתה דאינו קנין ל"מ מה שתקנו רבנן להיות כדאורייתא מיושב היטב מה שהקשה אותי הרב מוה' נחום גינצבורג נ"י אבד"ק סכאטשיב במ"ש המרדכי ריש הזורק דמצוה מחמת מיתה דל"צ קנין אינו רק דרבנן ובגט בעי קנין תורה וע"ז הקשה דא"כ היאך מועיל לר"א דאינו רק דרבנן וע"כ דנעשה קנין תורה וה"ה בזה. ולפמ"ש אתי שפיר דשאני ר"א דמה"ת לא מצינו זאת אבל כאן התורה אמרה דכל דבר אינו נקנה רק בקנין אבל דברים ל"מ והם עשו דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין אבל קנין תורה לא אפשר שיהיה ודו"ק היטב:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.