שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ה (ז׳)

והנה בספר מי באר סי' מ"ה שם העתיק תשובת ש"ב הגאון מוהר"ז ז"ל מבראד שכתב שסברת הנו"ב מבואר בתוס' בחולין דף ל"ז ע"ב שכתבו בד"ה ומה בשם רבינו גרשם שפירש דמה איסור טריפה חל על חלב אע"ג דלא שייך מגו דחל על האי חל על האי ג"כ נבלה דחל על איסור מסוכנת חייל נמי אאיסור חלב. הנה מבואר כסברת הגאון ז"ל. ולכאורה דבר גדול דיבר. ולפמ"ש אין ראיה משם דהרי לפמ"ש עיקר הסברא דאמרינן מגו דחל על מסוכנת חל נמי על חלב הוא דמשום כולל אתינן עלה וקשה הא קל על חמור לא חל וכאן לא שייך מ"ש דנבילה וחלב שוין בכזית וע"כ צ"ל דשאני חלב דהותר מכללו לגבי חיה וכדאמרו בחולין דף ק"ג ואידך אחלב הוא דחייב דהותר מכללו וכן כתבו התוס' ביבמות דף ל"ג ע"ב ע"ש וא"כ שוב אין ראיה ליוה"כ ואף שכתבתי דמצי לחול על כזית דיוה"כ היא בככותבות ובאמת הריטב"א בקידושין דף ע"ז כתב שם דיש שפירשו דמש"ה לא חל איסור יוה"כ על נבלה שנבילה קדים בכזית ועדיין לא חל איסור יוה"כ עד דאיכא כותבת ודחה הריטב"א דאנן אין אנו דנין על חיוב האוכל רק על גוף האיסור איך חל וא"כ באיכא כותבת חל יוה"כ על זה ואין איסור נבילה קדים ע"ש וא"כ ה"ה לענין כזית ובכותבת אף דיש לדון דזה דוקא לענין איסור בת אחת שניהם חיילי בבת אחת ביש ככותבת אבל כולל ומוסיף אפשר דחל נבלה קודם אבל אכתי ליתא לדברי הנו"ב דהרי איסור בת אחת עכ"פ ס"ל לכ"ע וא"כ ליתא לספיקו דעכ"פ בת אחת הנה. והנה במה שהקשו התוס' בחולין שם דנימא דטריפה חל ג"כ על חלב דהא חל על איסור שאינו זבוח הקשה הגאון מוהר"ז ז"ל שם דמה ראיה דבאמת אפשר דלא חל על אינו זבוח איסור טריפה ומה דאמרו בדף ק"ג היינו דוקא למ"ד דאיסור חל על איסור אבל למ"ד דאין איסור חל על איסור לא מצי לחול וכ"כ המהרש"ל בשבועות דף כ"ד ע"ש שהאריך והניח בצ"ע ודבריו תמוהין דאה"נ דלמ"ד אין איסור חל על איסור לא חל אבל כאן הא כתוב סתם וחלב נבלה וחלב טריפה והא משכחת לה דנטרפה ע"י נקיבת הושט דאינו רק טריפה וכמ"ש הש"ך סי' ל"ג דלא הוה נקיבת הושט נבילה רק טריפה וא"כ בכה"ג חל על אינו זבוח דהרי לא משכחת לה שיהיה זבוח דהא ניקב הושט והיא טריפה וע"כ מצי לחול על איסור שאינו זבוח והש"ס והתוס' הנ"ל קאי בשאר טריפות דמשכחת לה שיהיה זבוח ומכל מקום היא טריפה אבל כאן דקרא סתמא כתיב חלב טריפה וא"כ בכה"ג שוב ע"כ חל וגם אם נימא דלאו חל אעשה וכמו שהאריך הפרמ"ג ריש הקדמתו על יו"ד בשיטת הרמב"ם דלא כתוס' א"כ איסור שאינו זבוח הוה רק לאו הבא מכלל עשה דוזבחת ואינו רק עשה ומצי לחול על אינו זבוח והש"ס קאי על איסור אבמה"ח דהוא לאו אבל לא על אינו זבוח ודו"ק ומיהו רבינו גרשם אינו משועבד לזה ולא קשה עליו ודו"ק. ובמ"ש יש ליישב מה שהקשה עוד הגאון שם דמה הקשו מטריפה דחל על אינו זבוח דהא נבילה נמי חל על אינו זבוח ולפמ"ש אתי שפיר דנבילה יש לומר דבאמת לא חל על אינו זבוח ורק לאחר מיתה דפקע אינו זבוח חל עליו נבילה אבל טריפה שפיר מצי לחול בכה"ג דלא משכחת לה זבוח וכמ"ש ודו"ק. וראיתי לחכם אחד נדפס בישועת יעקב הלכות נדרים שהאריך בענינים הללו ולפי דבריו היה לי מקום לפלפל בזה אך גוף יסודו דכל האיסורין הן איסור חפצא אינו נכון דהאיסורין הם איסור גברא כמבואר בריטב"א בחידושיו לקידושין דף נ"ד גבי הא דאמרו והתנן כאמרא נדרים ע"ש ודו"ק: