שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ה (ו׳)

והנה בהא דאמר תדע שכן הוא והביא מהך דכל חלב לד' והא"מ בח"ב בשו"ת הנספחות סי' י"ד הקשה דהא קדשים הוה איסור חפצא וחייל על איסור גברא וכ"כ בחבורי יד שאול סי' רט"ו ליישב. וכעת אני תמה בגוף הלשון שם דאמרו דהא איסור מעילה קל היא מיתה ואיסור קדשים הוא איסור חמור כרת ואתי איסור מיתה וחל על איסור כרת דתניא רבי אומר כל חלב לד' לרבות אמורי קדשים קלים למיתה וקאתי איסור מעילה מיתה וחל על חלב דהוא בכרת והנה בתחלה נקט דחל מעילה על קדשים ובזה ל"ק קושית הא"מ דאדרבא איסור קדשים הוה איסור חפצא ונדר על נדר חל ואח"כ נקט מעילה דחל על חלב ושם שפיר קשה דהא מעילה הוא איסור חפצא וצ"ע למה שינה הש"ס בלשון ואדרבא ממה דחל על חלב אין ראיה דהא הוה איסור חפצא וממה דחל על קדשים יש ראיה גמורה. עוד קשה לי לפי מה דאמרו בפסחים דף ל"ג ממאי דרבי ס"ל כרבנן דלמא כאבא שאול ס"ל דמעילה בשו"פ אף שאין בו כזית א"כ שפיר חל מעילה על חלב דחלב בכזית ומעילה בשו"פ אף שאין בו כזית ואיסור מעילה קדים חייל כמ"ש הריטב"א הנ"ל בשם י"א וצ"ל כמ"ש הריטב"א לדחות דאין אנו דנין על האוכל רק על החתיכה וא"כ איסור חלב קדים וצ"ע. עוד ק"ל דהא איסור מעילה יכול להיות שימשח עורות ויהנה וכדומה ואיסור חלב אינו רק באכילה וא"כ שפיר מצי חייל. מיהו יש לומר דא"כ א"צ קרא לרבות דלמה לא יהיה אסור במעילה והא לא שייך איסור חלב כלל בנהנה וע"כ דמיירי באכל ושפיר חל מקרא וע"כ דמוקדשין חל. מיהו אכתי קשה דהא באמת הקרא דאשר לד' אינו מיותר כמ"ש התוס' ד"ה אשר לד' וא"כ באמת קשה מנ"ל לרבי דחל על אימורין בכה"ג דאכל דלמא קאי בנהנה וצע"ג. וגם בגוף הש"ס קשה דמה אולמא דמייתי מרבי ואדרבא לרבי דס"ל דחל איסור על איסור בחמור עכ"פ יש לומר דמוקדשין הוה איסור חמור אבל לר"ש דלית ליה איסור חל על איסור כלל א"כ יש לומר דגם במוקדשין לא חל וכעת צ"ע בכל מ"ש. שוב נתישבתי בדבר דלפי מה דקיי"ל דאין נדר חל על נדר א"כ כיון באמורין יש תרי איסורין קדשים וחלב וכיון דאין חל על איסור עולין א"כ בטל נמ' גבי חלב דהא א"י לחול על איסור קדשים וכיון דשניהם הם ביחד מגו דבטל לגבי קדשים בטל נמי לגבי איסור חלב ולכך איצטריך קרא דאשר לד' ומיושב קושית א"מ וגם מה שהקשיתי על שינוי הלשון ולפמ"ש עיקר הראיה מזה דהא יש שני איסורים ואין נדר חל על נדר ה"ה איסור חלב נמי לא חל. והנה במה דאמרו דבמוקדשין חל לר"ש איסור על איסור לכאורה הא איסור טומאה כולל שאר חתיכות ג"כ וא"כ יש ראיה ג"כ על איסור כולל ג"כ דבמוקדשין חל והש"ס לא קאמר רק על מוסיף וצ"ל כיון דמרבה מקרא דאמורין מיירי שאינו אוכל רק האמורים לבד ובזה לא שייך כולל. ובזה יש לומר דלכך מביא ראיה מרבי דזה יותר אלים דשם לא מיירי מטומאה ואפ"ה חל וצ"ע בזה ועיין בתוס' בחולין דף ל"ז ד"ה השתא ושם אזלו התוס' בשטתם שכתבו בביצה דף כ"ה ובשבועות דף כ"ד ובחולין דף כ' דמחמת אבמה"ח אין מחזיקין מאיסור לאיסור רק משום אינו זבוח ע"ש ועיין שב שמעתא שמעתא ה' פ"ב ע"ש שלא הזכיר מדברי תוס' אלו: והנה בשנת תרכ"ו ד' אמור ל"ב למב"י אז הוא היא"צ של הגאון הנוב"י ואז למדתי חולין ובהגיעי לדף ל"ז אמרתי לעיין במ"ש הנוב"י מהד"ק חלק או"ח סי' ל"ו שיש להסתפק אם נבלה שנתנבלה ביוה"כ אם חל על איסור יוה"כ וכתב דמטעם שנבלה מטמא לא מקרי לא מוסיף ולא כולל דאין ענין טומאה לאיסור רק מטעם דכשם שחל איסור נבלה על איסור שאינו זבוח חל ג"כ על איסור יוה"כ ע"ש שכתב שלא מצא גלוי לזה. והנה גוף הסברא כשם שחל לענין איסור שאינו זבוח חל גם כן על איסור יוה"כ זה לכאורה אינו מבואר. אבל לפענ"ד יצא לו מהא דקאמרו בשבועות דף כ"ד ע"ב למאן דאית ליה איסור כולל אמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים מגו דחייל אענבים חל נמי אתאנים. הנה ראינו סברא זו דהוה כולל ע"י המגו גם כאן ע"י המגו דחל נבלה על איסור שאינו זבוח חל נמי על איסור יוה"כ. איברא דשם חל על ענבים דענבים הם היתר ומגו דחל על ענבים חל על תאנים אבל כאן על אינו זבוח באמת היא איסור ואפ"ה חל מגזירת הכתוב ולומר דיהיה לו עוד כח לחול על יוה"כ זה לא מצינו. אמנם מכל מקום יש לומר כיון דגלתה התורה לענין אינו זבוח דחל יגרור גם על איסור יוה"כ והוה כולל דמה נ"מ כל שמצי לחול על איסור אחד חל נמי בכולל על איסור יוה"כ זה סברת הספק של הגאון. ובזה גלותי מעל רבינו הנוב"י ז"ל מ"ש בטעם המלך פי"ז ממ"א דרבינו נעלם ממנו דברי התוס' פסחים דף ל"ו ורש"י ותוס' בשבועות דף כ"ד ובריטב"א קידושין דף ע"ז דכלם חקרו אי הך דנבילה ביוה"כ מיירי שנתנבלה קודם יוה"כ או ביוה"כ והרי לרבינו הנו"ב בנתנבלה ביוה"כ חל ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל עיקר ספיקו אי חל משום דהו"ל בכולל והרי שם קאי אליבא דר"ש דכולל בוודאי לית ליה וא"כ אף בנתנבלה ביוה"כ בודאי לא חל וז"ב כשמש. איברא דעדיין קשה דהא כולל קל על חמור ודאי לא חל נמבואר בחולין דף ק"א דכולל קל על חמור לא חל וא"כ איך אפשר שיחול נבלה על יוה"כ דנבילה אינו רק בלאו ויוה"כ הוא כרת וניהו דתימא מגו דחל על איסור שאינו זבוח היינו משום דשניהם שוין אבל מכל מקום על חמור לא מצי לחול ועיין בתוס' יבמות דף ל"ג. איברא דיש לומר לפמ"ש הנוב"י שם כיון דיוה"כ צ"ל ככותבת א"כ טבל ותרומה דשיעורם בכזית מצי לחול עכ"פ בכזית דבכזית עדן לא הוה יוה"כ רק חצי שיעור ע"ש וא"כ ה"ה לגבי נבילה יש לומר דמצי לחול נבלה על יוה"כ והיינו בכזית דלא הוה רק חצי שיעור ושוב לא הוה רק עשה ומגו דחל על אינו זבוח דלא הוה רק בעשה ה"ה דמצי לחול על יוה"כ דאינו רק עשה: