שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן א׳ (ז׳)

ובזה אני אומר ליישב קושית אא"ז הח"ץ ז"ל סי' מ"ו על מפרשי הטור שהבינו דשיטת הרשב"א דאף באינה יודעת שמכתה מוציאה דם דתולה במכתה והקשה שאף בכתמים הקלים אמר ר"ע אם יכולה לגלע ולהוציא דם הרי"ז טהורה הרי בעינן שתדע שתוכל להוציא ולגלע דם מכ"ש ברואת ממש ע"ש שהאריך ובחידושי להלכות נדה כתבתי בזה כמה דברים ולפמ"ש י"ל דהרי הרשב"א מיירי שהי' לה מכה מקודם שהגיע לה הווסת שהרי כתב וז"ל וטעם הדבר שתולין במכה לפי שהאשה בחזקת טהרה עומדת ואפילו הגיע שעת ווסתה דווסתות דרבנן ומספק אל תאסרנה לעולם ומשמע דמיירי שראתה קודם שהגיע שעת ווסתה ואז מעינה סתום ושפיר החזקת טהרה שלה בתקפה שאז אין לה ריעותא בגופה אף שאח"כ הגיע לה הווסת בכה"ג הו"ל ספק פרעון קודם להלואה דלא שייך חזקת חיוב ולכך כיון דקודם שהגיע הווסת ודאי תלינן במכה דהא הוה לה חזקת טהרה ואין לה ריעותא בגופא ומוטב לומר דמחמת מכה שלא גרע חזקת טהרה שלה ולא נתחדש בה ענין חדש שמכה יש לה וא"כ אף שאח"כ הגיע שעת ווסתה כיון דווסתות דרבנן א"כ יהי' מחזי כחוכא שמקודם החזקו הדם הלז מחמת מכה ואח"כ בהגיע ווסתה הדם מחמת ווסת והרי ווסתות אינו רק דרבנן ומדאורייתא כל שלא ראתה בבירור אין חוששין לה ועכ"פ אין ספק דרבנן מוציא מידי ודאי דאורייתא ולכך טהורה אבל שם בכתמים דבאמת שאל ר"ע שמא מכה היתה ביך א"ל הן וחיתה וכיון שא"ל שחיתה הרי הוא כלא הי' דאטו אם יהי' לאחד מכה זה כמה יתלה תמיד הסבה במכה והא כבר חי' המכה א"כ קולא גדולה שחידש ר"ע דבאמת אף שיש לה חזקת טהרה אבל הרי אתרע חזקתה דא"כ דם זה מאין שלא הי' לה במה לתלות וע"כ יצאת מחזקת טהרה וע"כ חידש ר"ע שמא יכולה להגלע ולהוציא דם א"ל הן והכרח לומר שלא הלכו חכמים להחמיר אלא להקל שנאמר דם ולא כתם והיינו שלחדש אחרי שחיתה המכה שמא מ"מ יכולה להגלע ולהוציא דם זה לא אמרינן וע"כ לא אמרו דתולין במכה רק שלא חיתה אף שלא נודע אם מוציא דם מ"מ החזקת טהרה בתוקף משא"כ כאן שחיתה ועיין בש"ך סי' קצ"ו ס"ק י"ג תמצא דיש לחלק בין מעינה סתום ויש להאריך שם בזה ואכ"מ ובזה ניחא מה שהקשה בחוות דעת סי' קצ"ו במה שאמר ר"ע דם ולא כתם והא אף בדם כל שלא בהרגשה טהור ולפמ"ש א"ש דמ"מ מדרבנן טמא אף שלא בהרגשה ומהכ"ת נתלה במכה שחיתה דחזקת טהרה אתרע כיון דעכ"פ מדרבנן יצאה מחזקתה כמ"ש הר"ש דכל שמדרבנן יצא מחזקתו לא שייך לאוקמא אחזקתו ולכך קאמר דגם חז"ל לא החמירו בזה דדם ולא כתם ודו"ק היטב: