שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ה (ב׳)

והנה בעירובין דף ל"ז אמרו דאומר תרומת כרי הוה בתוכו ר"ש אומר קרא שם ופירש"י דעד עכשיו אם אכל ממנו לא היה בו אלא איסור של טבל ומעכשיו אם אכלו לוקה עליו משום תרומה ומשום מע"ש חוץ לירושלים וכו' וקשה לי טובא כיון דעודנו טבל למע"ש ולמ"ע וכדומה וגם למעשר גופא דלא אמר רק תרומה ואיך יכול לר"ש לחול עליו איסור תרומה ומעשר הא טבל קדים ולר"ש אין איסור חל על איסור לא בכולל ולא במוסיף והרי א"י לברר אם זה שאוכל הוא תרומה ונפקע איסור טבל של תרומה עכ"פ או שהוא הטבל הנשאר וגם איך ילקה הא הו"ל התראת ספק ועיין רש"י ותוס' בזבחים דף ע"ח גבי פיגול ונותר וטמא והרמב"ם והר"ש ורע"ב לא פירשו לענין מלקות ודברי רש"י צע"ג. ומצאתי בהמקנה בקידושין דף ע"ז שכתב דנבלה על יוה"כ מצי לחול דנבילה היא בכזית ויוה"כ בככותבת. ונפלאתי שלא ראה דברי הריטב"א בקידושין שם במקומו שדחה זאת וגם מ"ש המקנה דאף דר"ש ס"ל כל שהוא למכות ביוה"כ דכתיב תענו את נפשותיכם צריך להיות שיעור עינוי דהיינו כשיעור דמיתבא דעתיה נפלאתי עליו דא"כ לר"י דס"ל חצי שיעור אסור מן התורה יהי' ביוה"כ מותר והדברים ק"ו דמה לר"ש דס"ל דכל שהו למכות אפ"ה ביוה"כ בעי שיעור עינוי מכ"ש לר"י דאינו רק איסור בעלמא מכ"ש דראוי להיות מותר והרי ביומא דף ע"ג ע"ד לא מבואר כן והכי קי"ל וא"ל דשאני לר"י דמטעם חזי לאצטרופי אסור דזה אינו דגם שם מטעם אחשבה אתינן עליה כמ"ש זקני הח"ץ ז"ל סי' פ"ו והך דח"ש הוא ג"כ מטעם אחשביה כמ"ש הריטב"א במכות דף י"ז בשם הרמ"ה והדברים עתיקים ודו"ק: