שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ד (ה׳)

והנה ביום ג' בהר בחקותי שנת תרכ"ח היה אצלי אברך מקאלבסיף והקשה אותי על מ"ש הפוסקים דבקטלנית תיכף משני אין מגיע לה הכתובה משום דאינה ראויה להנשא וע"ז הקשה ממשנה ראשונה דאחת מהנשים שיוצאת ונוטלת כתובה הוא נטולה אני מהיהודים והטעם משום דתשמיש קשה לה וא"כ כיון שא"י להנשא אמאי נוטלת. והנה בפשיטות יש לחלק דשם יוכל להיות דאח"כ שב ורפא לה ותהיה ראויה להנשא. אך העיקר נראה לי דש"ה דמ"מ בעת הנישואין נתחייב לה כתובתה אבל בקטלנית מה דאסורה להנשא שמא היא קטלנית וא"כ חיישינן שמא מתחלה היתה קטלנית ומעין גורם או מזל גורם ולא היתה ראויה להנשא כלל רק שלא ידענו וז"ב ופשוט. ומה שהקשה בנזיר דף כ"ט ע"ב דאמר תרין אסורין דרבנן. וע"ז הקשה לשיטת הפר"ח סי' ק"י דב"ספדר לקולא אף באתחזיק איסור א"כ מה אכפת לן בחטאת עוף הבא על הספק דהוי סד"ר לקולא. הנה יפה הקשה. ולפענ"ד נראה דסד"ר לקולא לא שייך רק לגבי האיש הלז אבל הכהן העובד לעשות תרי איסורי דרבנן זה לא הותר ובפרט אם לובש כלאים בעבודה אף לשיטת הראב"ד ודאי לכתחלה הי' אסורים לעשות אף דהוא סד"ר ודו"ק. ודע דק"ל בהד דחטאת העוף הבא על הספק דפרש"י ספק אי ילדה צורת אדם או צורת דגים או שמא רוח הפילה וקשיא לי למה לא ניזול בתר רוב דרוב נשים ולד מעליא ילדן וצ"ל כמו דאמרו בנדה דף כ"ט דמיירי בלא הוחזקה עוברה וא"כ היה להם לבאר דמיירי בלא הוחזקה עוברה ולא מצאתי שביארו זאת וצ"ע: