שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קל״ה (ד׳)

והנה ביום ג' בהר היה אצלי הבעל של האשה ראשיא ושמו ר' אשר ועמו עוד אחד ושמו ר' הירש ור' הירש העיד בתורת עדות כי שמע מהבעלת הבית שהיתה דרה האשה ראשיא הנ"ל בעת שישבה באבלות ר"ל תוך שבעה שנראה לה שהיא הרה וא"כ מבורר שלא היתה שוגגת וגם הבעל הגיד כי שאל לאשתו תיכף אחר החתונה ואמרה אליו שהיא מותרת ועבר עליה איזה ימים מהבעילה וחשב שמבעילה ראשונה נתעברה וגם אח"כ בשתי חדשים אז הכיר גם הוא שבטנה צבה ואמרה לו שהיא אוכלת הרבה ע"כ בטנה צבה ע"כ ניכרין הדברים שהיא היתה פושעת גמורה וע"כ אני חוזר שאין לה תקנה רק שהבעל יתחייב לשכור מניקת להילד ויתחייב עצמו לתת דמי הנקה וגם המניקת תשבע שלא תנשא לאיש ותהיה המניקת אלמנה כמ"ש הנוב"י בתשובותיו ובשו"ת כנסת יחזקאל ואחרי שכבר כנס מוכרחין אנו לסמוך על דיעה זו: