שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ד

הנה בעש"ק העבר היה אצלי החריף מוהר"ר דוד לאבין נ"י נכד הרב הצדיק מוה' יוסף ליבלינר. והקשה אותי במ"ש הר"ש פ"א ממכשירין משנה ה' שהביא התוספתא זב וטמא שהיו מהלכין בדרך וכו' יצא מכלו הרי אלו מוכשרין וטהורין והקשה הר"ש מ"ש מכרישא דאמרו וכרישא עצמה הוכשרה וכתב לחלק בין הכשר ובין קבלת טומאה. ועל זה תמה דהש"ס במקומו מקשה על התוספתא ומוקי רב יוסף בנתזין בכל כחן. והיא תימה גדולה. ולפענ"ד דברי הר"ש ברורין דבאמת רש"י מפרש דבכרישא ל"ש נתזין בכל כחן דיוצאין בנחת והיא תימה דא"כ גבי זב וטמא דאוקי רב יוסף בנתזין בכל כחן והא הולכין בנחת ומ"ש מכרישא. ובאמת הרמב"ם פי"ג מטומאת אוכלין הי"ד ביאר בהדיא דגם בכרישא אם נתזין בכל כחן לא הוכשר אבל אם שהדין כן אבל הש"ס דמחלק לשמואל דבכרישא לא שייך שנתזין בכל כחן א"כ היאך מוקי להך דזב וטמא בנתזין בכל כחן ולמה לא מחלק שמואל בין נתזין בכל כחן לבין הולכין בנחת. וע"כ נראה דזה קושית הר"ש דגם הוא ידע דמוקי להך דזב וטמא בנתזין בכל כחן אבל הקשה דמ"ש מכרישא דא"כ גם בכרישא שייך דנתזין בכל כחן וע"ז מחלק הר"ש דבאמת לענין הכשר אף בנתזין בכל כחן הוכשר דמ"מ אי אפשר שלא ירד על הבגד בעודו פירש והש"ס דמוקי בנתזין בכל כחן הוא לענין טומאה דלא נטמא כל דנתזין בכל כחן ולכך בהא דמקשה על שמואל דשם הקושיא דלטמא וע"ז משני דנתזין בכל כחן מועיל לענין טומאה ולא לענין הכשר ובהתוספתא דקאי לענין שהן טהורין שפיר משני בנתזין בכל כחן ולכך שפיר אמרו דנתזין בכל כחן הרי אלו טהורים וזה דאמרו הרי אלו מוכשרין וטהורין דמוכשר אף שנתזין בכל כחן. ואני תמה דלשיטת רש"י קשה לי הא אמרו הרי אלו מוכשרין וטהורין וכיון דמוקי בנתזין בכל כחן אינו ראוי שיכשיר ג"כ וע"כ כשיטת הרא"ש והמעיין ברמב"ם יראה בפי"ב מטומאת אוכלין הלכה ה' ו' ימצא דמפרש דמכשירין היינו כשנופל על אדם טהור דלא ניחא ליה ובזמן שהן טהורין אינן מכשירין ועיין ראב"ד וכ"מ שם אבל לשיטת הר"ש מחוור התוספתא כמו שהוא לפנינו דטהורין ומכשירין ודו"ק ועיין תוס' ישנים ד"ה בנתזין והר"ש מחלק בין טומאה דהכא לטומאת הבגד ולפענ"ד כוונתי האמת בר"ש ודו"ק: ומה שהקשה בתוס' נדה דף י"ח ד"ה שליא שהקשו לרש"י דיש מיעוט שליא בלא ולד דאם כן נימא סמוך מיעוטא לפלגא וע"ז כתבו בשליא שיצאה מקצתה ונמצא ולד תוך השליא וע"ז תמה דא"כ מה קאמר בב"ק דף י"א מה קמ"ל דאין מקצת שליא בלא ולד תנינא שליא שיצאה מקצתה ומה מדמה דשם מיירי דיש ולד באותה שליא כמ"ש התוס' ולק"מ דהוא הבין דהתוס' כתבו דנמצא ולד שלם בהשליא ולא כן הוא רק דכוונת התוס' דנמצא מקצת ולד בהשליא ועכ"פ לא שייך לומר סמוך מיעוטא דשליא בלא ולד לפלגא דהא חזינן דעכ"פ יש מקצת ולד. ומה דאמרו שאף שאין ולד היינו דאין כאן ולד בפנים רק שראינו מקצת ולד כנלפענ"ד בפשיטות: