שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן צ״ג (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בש"ק פ' אמור שנת תרכ"ח היה אצלי ש"ב הרב החריף מוה' שלום לנדא נ"י והקשה אותי במה דאמרו בחולין דף ה' דפריך בש"ס האי מומר ה"ד והקשה הרשב"א בחידושיו דנימא דמיירי במומר לאותו דבר דאינו מביא קרבן וע"ז הקשה דהא הך קרא דמכם ולא כלכם מיירי בנדבה ובזה לא שייך מומר לאותו דבר ויפה תמה. ומצאתי בראש יוסף על חולין שהרגיש בזה וכתב דרש"י נתכוין לישב קושית הרשב"א אבל אני אמרתי דאם נימא דחטאת בא בנדבה ועיין בב"י או"ח סי' א' ובמג"א שם ובמגן גבורים שם וא"כ משכחת לה בכה"ג דנדר או נדב חטאת בנדבה והוא מומר לאותו דבר א"י להביא אף בנדבה למה שהוא מומר דא"י להביא בחיוב מכ"ש בנדבה אינו יכול להביא זה נראה לפענ"ד לחבת פה קודש הרשב"א ז"ל אבל הוא דחוק. שוב מצאתי בחידושי ריטב"א בחולין שדחה להך קושיא משום דבנדבה מיירי ע"ש ודו"ק היטב:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.