והנה בש"ק פ' אמור כ' למספר ב"י שנת תרט"ז הרציתי הדברים לפני הרב החריף מוה' וואלף בער שענקיל מ"ק טארני ואמר דניהו דמקרי אנוס מכל מקום אכתי שייך הטעם דאסרו במניקת משום חשש קטלא דלא תמסמס ליה בביצים ומה מועיל אונס שלה לחשש פ"נ של התינוק. ולכאורה יפה טען דניהו דאנוס הוה כמאן דלא עבד אבל כמאן דעבד לא והרי מ"מ יש חשש מפני התינוק. אמנם לפענ"ד נראה כיון דזה היה רק תקנת חכמים ולא הוה מן התורה א"כ כל שבאנוס' לא שייך הגזירה שוב אינו בכלל מיניקת שגזרו חכמים ולא חיישינן כלל לחשש רחוק כזאת שמא תהרג ותתבייש לבא לפני הב"ד ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קל״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.