שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ט׳ (ז׳)

והנה בהא דנחלקו הרז"ה והרמב"ן והתוס' אי מותר לכה"ד לעבוד ביוה"כ בשאר עבודות שאינו של יום לכאורה קשה הא הכה"ג היה לובש בגדי לבן ואין בהם כלאים והרי הכה"ד ילבש כלאים. אך זה אינו דעבודות שאינן של יום גם הכה"ג היה לובש בגדי זהב ובודאי היה כלאים. אך עדיין קשה להיפך דא"כ למה יעשה הכה"ג בבגדי זהב ולא הכה"ד שאינו רק אבנט של כלאים והכה"ג היה גם בחשן ואפוד כלאים כמ"ש התוס' ועיין מלמ"ל פ"ח מכה"מ ואפשר כיון דלענין אבנט דוחה ה"ה לשאר בגדים ודו"ק. וראיתי להר"ש פ"א דכלים משנה ט' שכתב דלכך לא חשיב מחוסר בגדים משום דמיירי שנכנס לבנות ולתקן ושלא בשעת עבודה אסור לכנוס בבגדי כהונה משום כלאים וגם לא נתנו להנות בהם והיא תמוה דהא קי"ל דמותר להנות בהם כמבואר ביומא דף ס"ט וגם אנן קי"ל דאף שלא בשעת עבודה הותר במקדש כשיטת הראב"ד ואף דיש לחלק דכאן שלא לשם עבודה כלל גרע טפי אבל צ"ע דמנ"ל לר"ש כן. והנה בשנת תרח"י ש"ק דברים וא"ו מנחם אב הרהרתי קצת במ"ש הט"א בר"ה להקשות למה הנודר ממעיין אסור בימות החמה לפמ"ש הר"ן פג"ה בסוגיא דריחא מלתא דאסורי הנאה ל"ש פ"ר וא"כ כיון דמצות לאו להנות נתנו אף דנהנה גם הנאת הגוף הא לא גרע מפ"ר דשרי בא"ה והגאון בחתם סופר הקשה בשו"ת על יו"ד סי' ס"ט דא"כ מה איסור יש בכלאים בשעת עבודה הא מצות לאו להנות נתנו ופ"ר לא אכפת לן וכן הקשה מכלאים בציצית למה לא נימא משום דלאו להנות נתנו ולמה לי טעם דעשה דוחה לא תעשה ולפענ"ד נראה במחכ"ת דלא ק"מ דכל הטעם דלא שייך פ"ר בא"ה הוא משום דכל עיקרו תלוי בהנאה וכל שאינו מכוין לשם הנאה מה בכך דהוא פ"ר הא מכל מקום לא נהנה ולפ"ז שם דבאמת יש לו הנאה ומתכוין להנות רק דכל שהוא מצוה מצות לאו להנות ניתנו וא"כ כל שהוא נהנה בהנאת הגוף א"כ הוא נהנה ושייך פ"ר דהא באמת הוא נהנה וז"ב כשמש: