ומה שהקשה הגאון מוהר"ע איגר ז"ל. מהא דאמרו דף מ"ו ע"ב דאמר אביי דלמא לא היה כלל כשר ומרצה היה בלבו לשם חולין כשר ואינו מרצה לפענ"ד ל"ק דאביי רק דלמא קאמר ובאמת רב תנא הוא ופליג כדאמרו בכתובות דף ח' ואביי רצה לדחות דא"צ לומר דרב תנא הוא ופליג אבל באמת לפי מה דקי"ל דסתמא כשר אי אפשר לומר דאינו מרצה דהא לחולין מיהו הו"ל סתמא וכשר ואף דבתחלת זבח דלא ידענו דסתמא כשר רך מהך דר' יוסי הנ"ל אבל באמת יש לומר דרב ס"ל דסתמא כשר גם כן וא"כ לא קשה על רב ובלא"ה נראה דבאמת יש להבין קושית רבה מה דדייק טעמא דלא היה בלבו הא היה בלבו פסול די"ל דהא היה בלבו היינו דהיה בלבו משום חולין ובזה פסול כדס"ל לר"א דהו"ל מתעסק ומיהו יש לומר דרבה לא ס"ל הך דר' אלעזר אבל למה דאמר ר"א דמשום חולין פסולה שוב ל"ק כלל מר' יוסי ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן פ״ט (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.