שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן פ״ט (ו׳)

והנה בשנת תרכ"ח יום ד' אחרי י"א למב"י היה אצלי הרב הגדול וכו' מוה' איצק שמעלקיש נ"י האבד"ק ברעזאן והקשה אותי הרבה קושית ואמרתי להרשים כאן בהא דאמרו ביומא דף פ"ח דחייבי טבילות טובלין כדרכן ואפילו טמא מת טובל ביוה"כ והקשה בתוס' ישנים דטמא מת צריך הזאה והוא שבות והיאך משכחת לה וכתבו דמיירי שהזה עליו קטן וכ"כ התוס' במגילה דף כ' ד"ה ולא וע"ז הקשה דא"כ מה פריך הש"ס ביומא דף ח' ולטעמיך הזאה כל שבעה מי איכא והא קי"ל הזאה שבות ואינה דוחה את השבת ע"ש דף ח' ע"ב והא משכחת לה ע"י קטן. ולפענ"ד נראה בפשיטות דל"ק דהנה שם אמרו אין בין כה"ג השורף את הפרה לכה"ג ביוה"כ וכו' והקשה הש"ס ולר"ח סגן הכהנים נימא נמי הא וע"ז הקשה הש"ס דהזאה ברביעי לא משכחת לה ואמר הש"ס ולטעמיך הזאה כל שבעה מי איכא וא"כ שפיר מקשה דעכ"פ לתני החילוק בין יוה"כ לפרה דפרה היה מותר הזאה ע"י גדול וביוה"כ דוקא ע"י קטן וכמו דפריך לר"ח לתני נמי הא והיינו דזה בעי שבעה וזה לא רק יום אחד וה"ה נמי דקשה לדידן זה רק בקטן וזה בגדול ודו"ק. אמנם בגוף דברי התוס' שכתבו דקבל הזאה ע"י קטן קשה דהא אסור לספות בידים. ולכאורה מכאן ראיה דבדרבנן מותר לספות בידים וכמ"ש הרשב"א בחידושיו ליבמות דף קי"ד. אך לפענ"ד. היה נראה דכיון דהזאה אינה אסורה בעצם רק משום גזירה שמא יעבירנו בכה"ג לקטן אף לספות בידים מותר כיון דאינו איסור בעצם וכעין מה שחילק הרשב"א שם לענין טבל דאסורו מחמת עצמו אבל קטן ביוה"כ אינו אסור בעצם ע"ש וה"ה לענין זה. אמנם אם נימא דאסור משום מתקן זה אסור מצד עצמו וגם אם נימא דטלטול אסור ועיין בריש פרק לולב וערבה בתוס' שם ובתוספות יוה"כ למהרמב"ח בדף פ"א ביומא שכתב דיש איסור טלטול ג"כ מיהו טלטול אינו רק משום מוקצה ומוקצה אינו רק בשביל הוצאה כדאמרו בשבת דף קכ"ד וא"כ אינו אסור בעצם ועכ"פ ספי בידים אינו מקרי אבל אם נימא משום מתקן קשה ומיהו יש לומר דמתקן גם כן אינו איסור בעצם רק שהתיקון בא אח"כ וכבר כתבו התוס' בשבת דף ק"ו דכל דהתיקון בא אח"כ לא חשוב תיקון מכ"ש שלא נקרא ספי בידים. ובזה יש לישב הקושיא בהא דמקשה הרב הנ"ל דשם היה משום מעלה בעלמא והצריכו להזות כל שבעה וא"כ בכל יום התיקון בפ"ע ושפיר פריך. ובזה מיושב מה שהקשה עוד על הנו"ב במהד"ב חלק או"ח סי' קט"ז דאמר בפרה ודאי אסור דהיה ע"י תינוקות שהי' על השורים והרי משתמש בבע"ח והקשה כיון דהיה ע"י תינוקות א"כ הקטן מותר להזות כמ"ש התוס' במגלה ולפמ"ש שם השימוש בבע"ח הוא אסור מצד עצמו ואסור גם ע"י תינוקות מיהו גם שימוש בבע"ח הוא ג"כ משום אין רוכבין ע"ג בהמה זה ג"כ אינו רק משום גזירה שמא יחתוך זמורה ודו"ק: