ובזה מיושב מה שלא הביא הרלב"ח מהמשניות הקודמות שם באותו דף וע"כ משום דבמשנה הראשונה בדף למ"ד הי' מוכרח זה ליבם דהא לא יוכל האח ליבם דהו"ל אחות אשתו ע"ש ואף דממשנה השניה היה יכול להביא אפשר דגם שם כיון דהראשונה יצאה משום אחות אשה לכך נדחית גם השניה ולכך הביא מהמשנה האחרונה דשם מבואר הדברים. והנה מ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל לדחות דברי הרלב"ח דס"ל דמותרת משום איסור אשת אח וצרת ערוה אבל אסורה משום קטלנית לפענ"ד כיון שסיים המשנה זו היא ששנינו וכלן שמתו א"כ אם איתא דאסורה משום סכנה ע"ז לא שנו דצרות מותרות דמשמע לגמרי כמו השאר שאמרו עליהן שאם מתו מותרות וז"ב ופשוט. ובזה מיושב מה דלא הביא הרלב"ח ממשניות הקדומות דלמה למתני דפטורות משום צרת ערוה והלא אסורות משום סכנה דחמירא סכנתא מאיסורא. ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן פ״ז (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.