שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן א׳ (ה׳)

והנה במה שחידש הנו"ב מהד"ק סי' נ"ז הוכח דהפסיקה בטהרה ובאמצע ימי הספירה מוצאת דם או קרטין הנ"ל אי נקראת בחזקת טומאה או בחזקת טהרה והביא דברי הש"ס בזבחים דף כ"ט דאמר ר"ע הן מצינו בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה ואם ראו סתרו ופירש"י בזב וזבה שפסקו והתחילו למנות ימי ספירה ומנו ד' או ה' ימים והתוס' הקשו דאין זה קרוי חזקת טהרה ומשמע דלשיטת רש"י מקרי חזקת טהרה הרי דלרש"י כיון דהפסיקו בטהרה מקרי חזקת טהרה ולתוס' לא מקרי חזקת טהרה ואולי גם חזקת טומאה ע"ש ולפע"ד שני הצדדי ספק גם יחד לא יצדקו דמ"ש לתוס' מקרי חזקת טומאה לפע"ד לא נהירא דאף שלא טבלה לא מקרי חזקת טומאה וכמו שהביא בעצמו דברי התוס' בגיטין דף ב' דאינו בחזקת שתהא רואית כל שעה וכשעברו שבעה ימים טהורה ממילא ומ"ש לדחות דשם הוא דוקא לענין נאמנות שכל שהוא בידה לא מקרי אתחזיק איסורא אבל מ"מ אתחזק איסורא לא מסתבר לחלק ולפע"ד הדבר מוכרח ממ"ש התוס' בזבחים שם לפרש דמיירי לאחר שטבלה בשביעי קודם שהעריב שמשה ובזה מקרי חזקת טהרה והרי אם ראתה אח"כ מטמא למפרע כמ"ש התוס' שם ואפ"ה כל שטבלה אף שמחוסר הערב שמש מקרי חזקת טהרה וה"ה כאן לענין שתוחזק בראיות נגד זה ניהו דאינו בחזקת טהרה אבל בחזקת טומאה אינו שעכ"פ אינה עומדת לראות כל שעה ועיין בתוס' נדה דף ב' ד"ה והלל שכתבו גבי סוטה דאף שאתרע חזקת טהרתה אבל חזקת שאינה טמאה אית לה שאינה טמאה בודאי ע"ש וא"כ מכ"ש כאן אמנם מה שחידש הנו"ב דלרש"י מקרי חזקת טהרה לפע"ד גם זה אינו ואין ראיה משם דשאני התם בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שזה חולי מחולי הגוף ומקרה מתדבק בגוף שייך לומר שכל שהתחילה לספור הימי טהרה הוא בחזקת טהרה דהא הוא בעצמו בחזקת טהור לולא מקרה הזיבה הנשוא עליו משא"כ בנדות שהוא ענין מגופה ואיך שייך בזה חזקת טהרה דכל שיש לומר שנתעורר עוד ענין נדות שהי' מקודם לא שייך חזקת טהרה ועיין נדה דף ב' דב"ה ס"ל כיון דאתתא מגופא קא חזיא לא אמרינן אוקמה אחזקתה וערש"י כיון דמועדת ועלולה לכך אין לה חזקת טהרה ע"ש וה"ה בזה כל דמגופה קאתי ויש מקום לומר שנתעורר עדיין ענין נדות שלה לא שייך חזקת טהרה וז"ב כשמש לדעתי ובזה מסולקת דמים שלא בשעת וסתה והוה חזקת הגוף דאלים מחזקת טומאה דמקדם ולפמ"ש א"א לומר כן דכל שעלולה לראות ואיכא ריעותא בגופה לא שייך חזקת הגוף בזה וכמ"ש ומה שהביא ראיה מתוס' כתובות דף ע"ה ע"ב ד"ה ספק טמא שכתבו דיש לאוקמא בחזקת שלא היה בה נגע ולפמ"ש אין ראי' משם דש"ה שהוה חזקת הגוף ממש דנגע הוא ענין מקרה שנתחדש בגוף אבל נדה ריעותא בגופה ולא שייך חזקת הגוף בזה: