שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן פ׳

בהוותי לומד מסכת נדה ובדף ד' אמרו שם דר"י ס"ל דמחזיקין טומאה ממקום למקום. והנה היה קשה לי דהמ"א סי' תס"ז הלכה זו העלה דמזמן לזמן מחזיקין איסור ולא ממקום למקום והרי כאן אמרו דר"י ס"ל דמחזיקין טומאה ממקום למקום וידעתי כי יש אריכות דברים בשב שמעתא ובמקור חיים בענינים האלו אבל כעת אין ספרים עמדי כי אני יושב קרית חוצות. ולפענ"ד נראה דע"כ לא אמרינן דאין מחזיקין ממקום למקום רק בחלוק רשויות כמו גבי מומין דאמרינן ברשות הבעל נסתחפה שדהו ולא ברשות האב וכן גבי עיסה דיש הבדל בין עיסה למצה ואמרינן דבמצה היה ולא בעיסה דיש הבדל בין זה לזה אבל בקופה דאין שום הבדל רק אם היה קודם בקופה או אח"כ אין המקומות מבדילין ונחשב ג"כ מזמן לזמן והוה גם ממקום למקום כמו מזמן לזמן ושאני הך דמ"א גבי קרוב דיש שני כלים וכן בעיסה דיש הבדל בין עיסה למצה ואמרינן דהיה במצה ולא בעיסה ויש הבדל ניכר בין זה המקום למקום אחר אבל בנדה שם הקופה אחת ורק דנתטלטל ממקום למקום בהבית ואין שום הבדל מסוים בין זה לזה הוה גם ממקום למקום כמו מזמן לזמן כנלפענ"ד. וראיה ברורה לזה מהא דאמרו בפ"ט מטהרות מ"ט נמצא בגג המעטן טהור וקשה לר"י וכן הקשה הגאון מוהר"ע איגר ז"ל בהגהותיו לנדה והניח בצ"ע. והנני מוסיף דכן מבואר במש"ח שם דזה החילוק בין נמצא בגג לנמצא במעטן הוה מזמן לזמן ונמצא בגג הוה ממקום למקום ובתוי"ט נתקשה בזה ע"ש וא"כ עכ"פ מבואר דממקום למקום לא מחזקינן. ולפמ"ש אתי שפיר דשם יש הבדל דזה גג וזה מעטן והוה כשני כלים חולקים אבל בזויות הבית ממקום למקום אין הבדל מסוים ובכה"ג מחזיקין ממקום למקום ועמג"א שם ס"ק כ"ה בסופו דכתב ועיין בנדה דף ג' ע"ב בקופה שנמצא בה שרץ דמשמע שאם בשל תבשיל בקדירה וסלקוה מהכירה למקום אחר ונצטננה ונמצא ע"ג חטה דאמרינן עתה נפלה דלא מחזקינן איסור ממקום למקום ע"ש והדברים תמוהים דהרי אדרבא לר"י מחזקינן ממקום למקום. ולפמ"ש אתי שפיר דמכירה למקום אחר יש הבדל מסוים וראיתי במחה"ש שם דברים תמוהים דכפי הנראה הרגיש בזה וכתב דאין חילוק בין כלי לכלי ובין מקום למקום וטעמיה דר"י הוא משום דאמרינן כל הטומאות כשעת מציאתן ודבריו תמוהים מאד דכשעת מציאתן לא שייך רק מזמן לזמן ואדרבא אמרינן שם בהדיא ותני עלה כשעת מציאתן וכמקום מציאתן אבל ממקום למקום לא אמרינן ולר"י דמחזיקין ממקום למקום הוא דוקא לתלות ולא לשרוף וא"כ אין הטעם משום כשעת מציאתן. אבל לפמ"ש אתי שפיר דיש הבדל בין מקומות חלוקות מסוימות וכמו רשויות וכלים מכלים שונים או בין עיסה ומצה דיש שינוי ניכר ונרגש אבל ממקום למקום בזוית הבית אין הבדל מסוים בין המקומות ולכך מחזיקין. הן אמת דמה שהחזיק המ"א דמזמן לזמן מחזקינן איסור ויליף מטומאה והרי בטומאה קי"ל כחכמים דרבי הובא בר"ש פ"ט מטהרות מ"ט דבנמצא במעטן ג"כ הגג טהור ואולי ס"ל דאיסור מטומאה לא ילפינין כדאמרו ביבמות דף ק"ג ע"ב ופירש"י דטומאה חידוש הוא: