שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ח׳ (ו׳)

והנה בגוף קושית הרמב"ן והר"ן במה שאמר שמואל זו ממלאת ונופצת היא ואין לה תקנה שהקשו דממנ"פ אי הפילה נתרפאת ואי לא הפילה אין לה תקנה וא"כ בדיקת שפופרת היכא משכחת לה. לפענ"ד נראה כעת בפשיטות דלא קשה דהנה נחלקו הפוסקים אי בדיקת שפופרת מועיל בבעל הראשון גם כן או לא ועיין תוס' כאן ד"ה ותבדוק ולפ"ז הנה אין כל האצבעות שוות הוא שאפשר שאצבע של בעל הראשון קשה וחמודה של אצבע של בעל גרם לה ולפ"ז מועיל בדיקת שפופרת והנה אם הבעיתה ולא נפל חררת דם ע"כ דממלאת ונופצת היא מעצמה דאל"כ מהראוי שתהיה מפיל חררת דם הכנוס בתוכה וע"כ שמעצמה ממלאת ונופצת ולא תלוי בבעל וא"כ אין לה תקנה אף לבעל השני דל"ש לומר אין כל אצבעות שוות דא"כ היה לה להפיל חררת דם וע"כ דהיא מעצמה ממלאת ונופצת וא"כ שוב אין לה תקנה אבל בהפילה חררת דם א"כ יוכל להיות דאצבע של בעלה גרם לה תוכל להנשא לשני או לבדוק בשפופרת ובזה מיושב מה שכתב הב"י להקשות דאיך מועיל בדיקת שפופרת והא לא כל אצבעות שוות והוא תמוה להפוסקים דבדיקת שפופרת הוא לאחר שהוחזקה בשלשה בעלים וע"כ הוחזקה לכל האצבעות וכבר האריך בזה הנו"ב וכ"כ בזה בתשובה ובחידושי הרבה דברים ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת ענין אין כל אצבעות שוות היא לפי שזה החימוד שיש לה מזה הוא מתעוררת להוציא דם וא"כ כל שהוחזקה לשלשה אצבעות הוחזקה שתתעורר להוציא דם לכל אצבעות ולפ"ז בדיקת שפופרת שבודאי אין שייך כ"כ התעוררות כמו מבע"ח המתנועע א"כ איך מועיל דניהו דהוחזקה לכל האצבעות בע"ח איך מדמינן אצבעות בע"ח לאצבע השפופרת ואין מוכת עץ בבשר וע"ז אמר הב"י דלחומרא לא אמרינן זאת. ובגוף הענין דמתירין לבעל השני שכתב הסמ"ג דהוא מכח ס"ס לפענ"ד היה נראה בפשיטות דבאמת צריך ביאור מה מועיל החזקה שהוחזקה לאצבע הראשון נימא דרוב נשים אינן רואות דם מחמת תשמיש ועדיף מחזקה אך זה אינו דלאותו בעל שהוחזקה להיות רואה הרי אתרע לה הרוב דהרי יצאת מכלל רוב נשים וראתה ג' פעמים ואם כן זה הסברא דאמרינן לא כל אצבעות שוות ולבעל השני לא אתרע לה רובא דכל הנשים ואמרינן דלבעל השני הרי היא ככל הנשים שאינן רואות מחמת תשמיש ולא כל אצבעות שוות: