ובזה נראה לפע"ד נ"מ בענין הטעמים של רואה דם מחמת תשמיש דאם נימא דהוא מתורת ווסת א"כ נתחדש ענין בגופה א"כ כל זמן שלא ראתה ג"פ לא נתבררה כלל החזקה ואינו רק חזקה דהשתא וכל שבודקה בשפופרת ולא מצאה שזה הוה חזקה דהשתא נגד. החזקה דהשתא שהיה לה כבר וטהורה אבל אם נימא כמ"ש הבשמים ראש והכסא שזה מורה על שיש לה כנוס דם במקור וא"כ נתברר כעת מה שהיה עד כה נודע לנו ופשיטא שזה לא נקרא חזקה שלא נתבררה דחזקה שלא נתבררה הוא חזקת חיים בטריפה שחיה י"ב חדש דאף עכשיו שחיה אף שכעת נתברר החזקת חי אבל אינו מבורר שלא היתה יכולה למות מקודם ג"כ. אבל כאן נתברר לנו כעת שהיה לה כנוס דם וזה הנקרא ממלאת ונופצת ומ"ש האי ממלאת ונופצת היא ואין לה תקנה דהא נתברר למפרע ענין הכנוס שהיה לה מקודם ודו"ק היטב שנתברר בזה ענין נפלא ת"ל ולזה אמר שאין לה תקנה ולא מהני בדיקת השפופרת להוציא מחזקתה דאתברר ג' פעמים ודו"ק. וכעין זה כתב בנימוק"י ריש פרק החולץ גבי ר"ל דס"ל תגלי מלתא למפרע לא אמרינן ע"ש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ח׳ (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.