והנה בנוב"י שם האריך בענין הקינוח אי מקרי בדיקה הנה מה שהביא מדברי הרמב"ם כבר כתבתי במקום אחר ולא ידעתי כעת מקומו דהרמב"ם לשיטתו דסובר דהאשה בודקת עצמה בתשמישה קודם התשמיש ולאחר התשמיש הנה זה די בקינוח אבל בימי טומאתה שצריכה בדיקה החיובית אז צריכה בדיקה בחורין וסדקים ובזה כל דברי הרמב"ם מבוארים שם. ובגוף הענין דאמרו שם האי דאתיא לקמיה דרבי דלרבי בשני פעמים הוה רואה דם מחמת תשמיש וא"כ מסתמא באתה לפניו תיכף לאחר ביאה שניה וא"כ יש לומר דראיית דם אין ראיה לדידן רק טרם שהוחזק וא"ל דבאתה לאחר ראיה שלישית דא"כ לדידיה כבר נאסרה והנה בגוף ענין החזקה בשני פעמים או בשלשה צריך ביאור דלכאורה הו"ל חזקה שלא נתבררה בשעתא כיון דצריך ג' פעמים להחזיקה א"כ הראשון והשני לא נודע עוד ואף שלמפרע ע"י השלישית נתברר שהיא רואה דם מחמת תשמיש מכל מקום הו"ל חזקה שלא נתבררה בשעתה כי זאת הראיה לבדה לא היה מועיל רק בצירוף השתי ראיות הראשונות וכן קשה בכל הני דמחזיקין בשני פעמים או בשלשה לכל מר כדאית ליה הרי הוה חזקה שלא נתבררה בשעתה וצ"ל דבאמת החזקה דהשתא היא חזקה רק נגד חזקה קמייתא לא אזלינן בתר שעת מציאתן רק בתרומה וקדשים אבל מ"מ זה בפ"א לבד אבל כל שלפנינו איתרע ג' פעמים מחזיקין בחזקה דהשתא נגד החזקה הראשונה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ח׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.