שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ח׳ (י״ב)

והנה בשנת תרכ"ג ד' בשלח ח' שבט הגיעני מכתב מהרב המאוה"ג מקיליקיב הרב ר' נתן נ"י באשה שאין לה ווסת קבוע פעמים מקדמת פעמים מאחרת וזה ימים אשר נולד לה חדשות שבכל עת תשב לפנות מזלפת טיפי דמים דרך אותו מקום בלא שום כאב וזו האשה דרכה להיות סובלת חולי החלחלת הנקרא גאלדיני אדער שמוציא הדם ברוב בעת עשיית צרכיה דרך פי הטבעת ושפטו הרופאים שגם כעת דמים הללו מאותו חולי באו שנהפכו שבילי חולי זו פנימה דרך אותו מקום ועשה לה רפואות ועלתה לה שהוחזרה שבילי מכה זו למקומה הראוי ופסקה זיבתה דרך אותו מקום אולם כשפסקה לעשות לה רפואות הללו חזר הדבר לזוב דרך אותו מקום ועשתה רפואות אחרות ולא עלתה לה והאשה ההיא אומרת שידוע לה בבירור שאין זיבת דמים הללו ממקום זיבת דם נדתה אשר תראה לפרקים שלא בעת עשיית צרכיה כדת הנשים בהרגשת אברים וראיית דם הלז שתראה בלא הרגשה כדרך שהוא דרכה לראות בעת שזב דרך פי הטבעת בלי הרגשת אברים וכבדות אברים ובלי שום כאב כן עתה דרך אותו מקום וכן מראה דם זה משתנית מדם ראייתה בנדתה וע"ז כתב מעלתו דקיי"ל בסי' קפ"ז דתולה במכתה אפילו באין לה ווסת טהורה לגמרי שא"צ ז' נקיים זולת ליום למ"ד דחוששת דאל"כ לא תטמא לעולם והיינו דוקא באין מרגשת שם דזה בא ממכתה אבל אם הרגשת זיבת דם מכתה משונה מדם ראייתה אפילו בשעת ווסתה טהורה דל"ש וכי לעולם לא תטמא כשתרגיש שאין זה דם מכתה וכמ"ש הש"ך שם ס"ק כ"ו ואף שוב בדיקה לא צריכה דלא דמי להא דסי' קצ"א ברואית במ"ר ובהרגשת כאב דמצריך מהרי"ו ומהרי"ל בדיקה היינו משום דשם א"י בוודאי שמוציאה דם משא"כ כאן דיודעת דמוציאה דם דתולה בדם מכתה וה"ה בנ"ד הרי ידוע לה דם מכתה שמוציאה דם ואף שהיה בפי הטבעת וכעת בא דרך אותו מקום מכל מקום הרי מוכיח הדבר שהחולי נהפך פנימה ומצאה קן לה דרך אותו מקום והרי ניכרים הדברים שהרי עשו לה רפואות וחזר הדבר למקומו הראשון ואף שכעת נתקלקל הדבר ולא הועילו לה רפואות הנה יש לומר דלא כל הרפואות שוות ולא כל העיתים שוות וגם האשה בעצמה אומרת שמרגשת שאין זה דם המקור ונאמנת כמ"ש המנחת יעקב סי' קפ"ז וכן מצא בספר חתם סופר ביו"ד סי' קנ"ד שכ"כ ואף שמסיים שם שיש לה לבדוק בדיקת מהרי"ו אפשר משום ששם חשש השואל אולי עשתה לה קביעות ווסת בזה אבל בנ"ד שאינה מרגשת כאב יש להקל דא"צ בדיקה. והנה יפה כתב בזה ובפרט שדם מכתה אינו שוה לדם ווסתה ועיין שו"ת דבר שמואל סי' פ"ו ואף דבסי' ק"ע לא כ"כ ועיין בסדרי טהרה בסי' קפ"ז ס"ק י"ד ובתוספתא מבואר דאם דם נדתה משונה מדם מכתה אינה תולה והיינו כשדם ראייתה כעת אינו שוה לדם מכתה כי אם לדם ראייתה אבל כשדם ראייתה כעת אינו שוה לדם ראייתה ודאי דתולה בדם מכתה כמ"ש למעלה ע"ש. ומ"ש מעלתו על דברת סדרי טהרה סי' קצ"ו סוף ח"י דאין לתלות במכה כל ז' נקיים אף שיודעת שמכתה מוציאה דם דעכ"פ נקיים אינם. הנה יפה כתב דזה דוקא היכא שאינה רואית גם דם נדה רק ע"י אותה מכה אבל ברואה דם נדות בפ"ע פשיטא דתתחיל לספור ז' נקיים כשתראה דם נדה והנני יוסיף כיון דדם ראייתה משונה מדם נדותה פשיטא דתוכל לספור נקיים כשלא תראה דם נדות ודו"ק: