שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן א׳ (י״ג)

והנה בהא דאמרו בנדה דף נ"ז ע"ב ובמגעות ובהיסטות הלך אחר רוב והיינו אם רוב דמיה טמאים טמאים וק"ל הא בהך דאמרו בשבת בהולך במדבר וא"י איזה יום שבת דעושה כדי פרנסתו וכו' וכתב המ"א בסי' שד"מ דאף דרוב ימים הן מותרות במלאכה מ"מ הימים הן קבוע ולפ"ז כאן להיפך נימא דהימים הן קבוע וגם להקל אזלינן בתר קבוע וא"כ למה לא נטהרה מספק ועכ"פ אחר הרוב לא שייך למיזל ולטמא בודאי ואפשר כיון דקאי על אשה שאין לה ווסת כפירש"י והיא רואית רוב ימי' שפיר יש לטמא מספק ג"כ והו"ל כעין קבוע שאין ניכר דבאמת דרך אשה לקבוע לה ווסת וחיישינן שמא תראה כיון דהרוב עכ"פ הוה ספק טמא והטהרה אינו ניכר דניהו דלא חיישינן שמא ראתה שמא תראה חיישינן וכמ"ש הנו"ב סי' ג' לענין סמוך לווסתה ועכ"פ מיושב הקושיא של התוס' דלמה לא פירשו לענין ספק על בשרה ולפמ"ש שם לענין כתם דרבנן פשיטא דל"ח כיון דהו"ל קבוע ועכ"פ ספק דרבנן לקולא ול"מ רוב ודו"ק: