תשובה בענין לאו שבכללות. לפענ"ד ע"פ מה דאמרו בריש מסכת מ"ק משום מאי מתרינן ביה ופירשו התוס' דצריך להתרות בו משום איזה מלאכה אתה מחייבו ע"ש ולפ"ז לאו שבכללות שכולל ענינים חלוקים או עכ"פ שני איסורים כגון נא ומבושל וכדומה לא ידענו משום איזה לאו מתרינן ביה ולכך אין לוקין ויש להאריך בזה במה שנחלקו הרמב"ם והרמב"ן בשורש התשיעי לספר המצות בענין לאו שבכללות והנה הנימוק"י פרק מי שהפך גבי הא דאמר הלכות מועד כשבת יש מהן פטור אבל אסור פירוש הנימוק"י דכיון דיליף חוה"מ מאת חג המצות תשמור והוה לאו שבכללות. ולכאורה צריך ביאור דהא כל דגלי קרא דחג המצות תשמור דגם חוה"מ בכלל והרי מלאכת יו"ט מבואר בקרא בפירוש וכל דגלי קרא דגם חוה"מ בכלל ממילא הוה לאו מיוחד כמו ביו"ט ואמאי קרי ליה לאו שבכללות ועיין מכות דף ח"י בתוס' שם ודידן עדיפא מזה. והיא הערה גדולה. אמנם נראה דלפי מה דמסיק בחגיגה דף ח"י דששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת דלא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה מלאכה אסורה ואיזה מותרת ולפ"ז הו"ל לאו שבכללות שבכל היו"ט כל מלאכות אסורות ובחוה"מ ישנו מלאכות המותרות א"כ שפיר הו"ל לאו שבכללות ולכך אינו לוקה וזה דבר חדש:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ע״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.