שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ע״א

היום ראיתי בספר בית מאיר על יו"ד סי' רכ"א שהביא מחלוקת הרשב"א עם הריטב"א בא"ה שדעת הרשב"א דהוה כהפקר ולא מקרי שלכם והריטב"א כתב בסוכה דכל שהוא שלו ואין לאחרים זכות בו מקרי שלכם אף שהן א"ה וע"ז הקשה הב"מ מהא דאמרו בגיטין דף כ' כתבו על א"ה כשר והרי עכ"פ נתינה בעי ואם נימא דהיא הפקר שוב לא שייך כלל נתינה ע"ש שהחמיר בקושיא זו. ולפענ"ד אמת דנעשה הפקר ואין זכיה בא"ה א"כ לא יוכל לזכות בו. אך הא דאין זכייה בא"ה היינו דאין לו בו קנין וזכיה אבל זה היכא דבעי שיהיה קנין שו"פ עכ"פ וזה אין לו שיוי אבל עכ"פ כל דא"צ שיהיה בו קנין שו"פ שפיר מקרי ונתן דהוא שפיר נותן שהרי זכה בו מן ההפקר וניהו דלא שייך זכיה באיסורי הנאה היינו שיהיה חל שם קנין וזכיה בשו"פ אבל בגט דלא בעי רק נתינת הגט והרי נתן לה אף דאין בו קנין וזכיה אבל מכל מקום נתינה מקרי וז"ב כשמש ואדרבא כל הראיות שמביא מב"ק דף ע"א וע"ב זה מבואר כדברי הרשב"א דלא מקרי דידיה כלל והיינו שם דבעינן שיהיה לו בו קנין וזכיה עכ"פ שו"פ וזה לא מקרי א"ה אבל עכ"פ שם נתינה יש לו עליו ודו"ק: