שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ע׳

נשאלתי במי שיש לו שותפות בגראלניע עם נכרי מה יעשה במכירת חמץ ולכאורה חשבתי דשותף חולק שלא מדעת חבירו אבל זה אינו דהרי דוקא בנשלם הזמן ובפני ב"ד דוקא כמבואר סי' קע"ו סעיף ח"י וכאן לא נשלם הזמן ובפרט שהשותפות עם נכרי והגוי יוכל לעכב ומה גם שא"י לתת לאחר חלק שלו שהגוי יוכל לומר בך אני רוצה בשותפות ולא עם אחר וגם לפי מה דמבואר בסי' ר' דאם המוכר השכיר לו חמצו והם עדין מעורבין עם שאר המטלטלין לא קנה וא"כ איך יקנה זה הנכרי הא אינו מבורר חלקו שהרי הנכרי הוא שותף ומשועבד כל דבר בשותפות וכמ"ש הר"ן ריש הנודר וה"ה כאן מיהו לפמ"ש הט"ז לחלוק שם וכן לפי מ"ש בנתיבות שם מותר אבל צ"ע ואולי כיון שאין מוכר לו רק לזמן שמנה ימים ואח"כ חוזר וקונה ממנו אפשר דגם שותף יכול למכור מיהו זה אינו דצריך להיות המכירה באופן שאם ירצה להחזיק בקניתו יהיה שלו א"כ שוב לא מצי לחלוק. מיהו נראה דהוה קנין סטומתא דעינינו הרואות ששותף שמוכר חלקו ומסלק עצמו מחלקו מועיל מצד דינא דמלכותא א"כ גם כאן קנה ובפרט בחמץ דודאי מועיל יעיין בסי' תמ"ח במ"א וחק יעקב ואחרונים שם: