שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ס״ז (ב׳)

בענין גט שנכתב מנא. נשאלתי ע"י תלמודיי מחכם אחד שנכתב בגט אחד מנאי חסר יו"ד מה משפטו. כיון דיש פוסקים דמנאי הוה תורף וגם מנא הוא כלי והוה שינוי ענין כיון דמנאי הוא ממני ומנא הוה כלי. ולפענ"ד נראה דבשעת הדחק ועיגון יש להכשיר דהנה ברמב"ם יש סתירות בדבריו מפ"א לפ"ד ועיין הר"ן והה"מ ולח"מ פ"א איפסק כר"י וגם בדברי ר"י גופא יש מחלוקת אי מנאי הוה בכלל ידים מוכיחות כמ"ש הר"ן בריש קידושין בשם הרי"ף ועיין ג"פ סי' קכ"ו ס"ק ל"ט שהאריך בשם הר"י הלוי דודן אינו רק מדרבנן והוא כתב דודן מנאי אינו רק טופס ולא תורף א"כ מכל הלין ספיקא נראה דבשעת הדחק ועיגון יש להכשיר כיון שאינו חסר רק אות אחת וניכר הדבר שנחסר אף שנשתנה הענין ועיין בש"ע סי' קכ"ו ס"ק כ' וסי' ס' ודו"ק ועיין שעה"מ פ"א ופ"ד ועיין בשו"ת זקני הרמ"א מה שנתעצם עם מהר"י מינץ פדוואה ז"ל בלשון הרי את מותרת ואף דלא קיימא לן כותיה בהרי את מותרת וכמ"ש מהר"י מינץ וכן עיקר ועיין ט"ז אבל בודין דיהוי לכי מנאי מבואר שם דודאי אינו תורף. וע"כ נראה לפענ"ד דבשעת הדחק ועיגון יש להכשיר ויש לעיין בזה דניהו דמנאי אינו מעכב ואינו רק טופס מ"מ כל שכתב מנא הוה מזויף מתוכו דמשמע דהגט הוה כלי ועיין בתה"ד סי' רכ"ח שם לחלק מכל מקום נראה כיון דמתוך הענין ניכר שנחסר אות יו"ד בשגגה יש להכשיר בשעת הדחק. ועיין בסי' קכ"ו סי"ד גבי מנא ובפר"ח שם מבואר דמנאי הוה עכובא לדעת קצת פוסקים: