שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ס״ו

היה אצלי הרב המופלג מוה' נטע יעקב שנתקבל לאב"ד ב"ק שעדליצא סמוך לקאלימייא ואמר לי בהא דאמרי ריש פרק איזהו נשך למה לי דכתב רחמנא לאו בגזל לאו בריבית והקשה לשיטת הט"ז סימן קס"א דבריבית אינו חייב רק כשתבעו אם כן צריך לכתוב בגזל דאף כשלא תבעו חייב. ולק"מ דעכ"פ האיסור בגזל לא צריך למכתב דזה שמענו מריבית דמשום חיוב התשלומין ל"צ למכתב לאו בגזל. אמנם באמת בלא"ה יש לומר דסברת הט"ז הוא כיון דריבית הוא מדעתו רק שהתורה אסרה א"כ כל שלא תבעו שוב לא שייך לחייבו בזה ולפ"ז זהו דקאמר שם בריבית דהוא מדעתיה. ובגוף דברי הט"ז שחידש דבעי תביעה ויצא לו ממ"ש רש"י ע"כ ריבית קצוצה וכופין אותו להחזיר אם תבעו בחייו הנה כבר כתבתי בזה. וכעת נראה לי דבר חדש דהנה הדגול מרכבה חידש דאם מת הלוה אינו חייב להחזיר ליורשי הלוה ע"ש בסי' קס"א ולפענ"ד נראה לי דזה דוקא כל שבחיי הלוה לא תבעו להחזיר אבל כל שתבעו ונתחייב להחזיר לו אף שמת טרם שהחזיר נתחייב להחזיר ליורשיו וז"ש רש"י אם תבעו להחזיר בחיו אז כופין את המלוה להחזיר לבניו וע"ש בע"כ יכין רשע וצדיק ילבש דפירש"י דקאי אם מת המלוה ולכך פירש"י כאן לענין מת הלוה ודו"ק: