שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ס״ה (ב׳)

ובזה מדוקדק מה דאמר אמר רחמנא ולא אמר הא כתיב אלא שרצה לומר שהתורה שכלה רחמים והשי"ת מרחם ואפ"ה אמר רחמנא את סוסיהם תעקר ודו"ק. ומ"ש העבודת הגרשוני ראיה מדברי התוס' סנהדרין דף פ' לק"מ דכיון דבין כך ובין כך יש לה צער וצער דבע"ח בעודו בחיים חיותו חמור שוב הו"ל למעבד הצער דזוטר ולערפינהו בקופיץ דהוה צערא זוטרא מהכניסה לכיפה בעודה בחיים חיותה. ומה שהקשה הרב השואל בעבודת הגרשוני שם דאיך א"ל צא טרוף או צא נחור והרי אמרו איזהו עיקור שאינה טריפה אבל טריפה אסור ואיך התיר רבי לר"ח בחולין דף פ"ו שיצא לטרוף. לפענ"ד נראה לחלק דהאדם בעצמו שיש לו הפסד שרי לעשות טריפה משום ריוח דאדם אבל שם במלך דאנחנו עושים משום כבוד המלך לא הותר רק לעשות במקום שאינו נטרף ודו"ק. והנה העבודת הגרשוני הקשה במה שמביא הט"ז ראיה מברכות דף י"ד בהא דאמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר וע"ז אמר אביי אנן אתחולי נמי מתחלינן כדמתחלי במערבא וכיון דאנן מתחילין מגמר נמי גמרו והשיג העבוה"ג דשם לאו איסור איכא ומה דאמרו לא יתחיל פירש"י דא"צ להתחיל והיא תמיה גדולה ולפענ"ד נראה דהנה גוף הענין דבמערבא התחילו ורב אמר לא יתחיל צריך ביאור במה נחלקו וכבר נשאל בזה הרשב"א בתשובה ולפענ"ד נראה דהנה התוס' בברכות ובקידושין דף ל"ג הביאו ראיה דקי"ל כר"ש דמצות ציצית אינן נוהגות בלילה מדאמרינן לא יתחיל ובמערבא לא גמרי דלא כרבנן דר"ש ולפי זה נראה לפענ"ד דבמערבא רצו לחוש קצת לרבנן דר"ש ולכך התחילו כדי להורות שיש סברא דציצית נוהג בלילה ומ"מ לא גמרי דר"ש ס"ל דאינו נוהגת בלילה ולכך אמר רב דלא יתחיל והיינו דא"צ להתחיל דקי"ל כר"ש ואינו נוהג בלילה וכל שהתחיל א"כ חש לדרבנן וכשלא יגמור אדרבא נראה דלא חש לדרבנן ולכך אמר דנגמר וכשלא התחיל כלל עדיף דאינו מראה שלא חש לדרבנן ויוכל להיות דאמרו בלחש וכדומה אבל כל שהתחיל ולא יגמור יראה כמזלזל לדרבנן דר"ש ולכך צריך לגמור וכיוצא בזה מצינו באם נסתפק בכותבתם דחוזר והקשו התוס' דלמ"ד ק"ש דרבנן אמאי חוזר וכתב דכל שהתחיל בדרבנן צריך לגמור ואף ספק דרבנן להחמיר בזה ע"ש הרי דכל שהתחיל לחדש צריך לגמור ולחזור אף בספק דרבנן מכ"ש בזה דלרבנן דנוהג בלילה צריך לאמרו אף בלילה ולכך אמר אביי אנן מתחלינן כדמתחלי במערבא ונחוש לדרבנן דר"ש דכל דמתחילין שוב צריך לגמור דאל"כ יהיה זילותא. הרי מבואר דברי הט"ז דבאמת אנן קי"ל כר"ש וכל שאומר בלילה עושה איסור דנראה דפסק כרבנן ואפ"ה כל שהתחיל גומר וזה ברור כשמש: