שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ס״ד (ד׳)

והנה דרך אגב אזכיר מה שנשאלתי היות שאחד מהזדים לא רצה למול את בנו באמרו שאף שלא ימול מכל מקום לא יצא מכלל דת יהדות לכל הדברים והרב מוה' הירש פאסיל רוצה להוציאו מכלל דת יהדות אותו הילד שלא נימול שלא יעלה לתורה והוא ערל וקרא לכל חכמי הדור אשר יראת ד' נוגע בלבם לעמוד לימינו וע"כ ביקש שגם אני אתן את ידי בזה. ואמרתי לרשום בקצרה מה בפי והנה טענת הנ"ל שלא רצה למול ומכל מקום יהיה בכלל דת יהדות לא ראיתי אמנם ידעתי אשר בשנת תר"ד רצו הזדים המכנים עצמם בשם רעפארם פריינדע בפפ"ד לבטל מצות מילה ולא ראיתי טענותם ולא טענות רבנים היראים אשר השיבו ע"ז אמנם הרב מוהר"ץ חיות ז"ל בספרו מנחת קנאות דף י"א ע"ב הביא דבריהם בקצרה ואמרתי לרשום מה ששאלו כיון דהמבטל מילה אינו רק בכרת והרי בעובר על ל"ת שיש בו כרת או מיתת ב"ד וכן אם אינו עושה פסח שהוא בכרת ומ"מ לא שמענו שיצא מכלל דת יהדות ולמה זה יצא מכלל דת יהדות בביטול המילה. הנה לפענ"ד הדבר פשוט דכיון דמצות מילה עוד נצטוה אברהם אבינו ובניו אחריו המתיחסים לזרעו של יצחק והנה הדת יהדות מתיחסים אנחנו לאבינו אברהם שהיה ראש לגרים כדאמרו בחגיגה דף ג' א"כ כל שהוא ערל שוב אינו בכלל יהדות וגם מצאתי במדרש תנחומא פ' משפטים שכן השיב עקילס לאדרינוס המלך דודו שכל שאינו נימול א"י ללמוד תורה יעו"ש וכן הוא במדרש רבה פ' משפטים סי' ט' יעו"ש ביפ"ת הטעם בזה וא"כ אינו בכלל יהדות כל שא"י ללמוד תורה ולהבין עמקי יסודותיה. ובזה פירשתי מ"ש במדרש רבה בראשית פמ"ח שאמר אברהם עד שלא מלתי הי' בני אדם עוברים ושבים אצלי וכו' וא"ל הקב"ה אני ופמליא שלי נגלים עליך והכונה כי כבר כתב המורה פכ"ב משני שכל מה שאמר ארסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק אמנם מה שידבר אריסטו מגלגל הירח ולמעלה הוא כדמות מחשבה וסברא יעו"ש והטעם בלי ספק כי מפני שהיה ערל לא יכול להשיג במה שבגלגל הירח ולמעלה וז"ש אברהם שמא משנימול לא יהי' עוברים ושבים לפניו והיינו שלא יוכלו להשיג שוב לא יהיה לו עם מי לדבר והשיב הקב"ה שאני ופמליא שלי נגלים עליך היינו שתוכל להשיג מושכלות ולא תצטרך לשעשועי בני אדם וחברתם. ועכ"פ מבואר שאי אפשר ללמוד תורה בערלותו וכיון שאי אפשר לאדם להשיג תורה אינו בכלל דת יהדות ולכך יצא מכלל דת יהדות ועיין בתוס' גיטין דף נ"ט במ"ש בשם המדרש על פסוק אכתוב להם רובי תורתי כמו זר נחשבו והיא במ"ר פ' יתרו ועיין בשבת דף קל"ב דחשיב מילה שהוא פ"נ ורש"י לא פירש מאומה אבל ביומא פ"ח הביא התוספתא והיא בפט"ז משבת דהוה פ"נ ועיין בתויוה"כ למהרמב"ח שם ובמ"ש בחבורי יד שאול סי' רס"ו בזה ועכ"פ כיון שהגוים אינם מצווים על פ"נ כמ"ש המזרחי פ' שמות ולכך לא נצטוי על המילה. ומ"ש להקשות מנ"ל להרמב"ם דאם לא מל האב הב"ד כופין אותו למול ודלמא דוקא באין האב לפנינו הוא דחייבין הב"ד למול אבל לא כשהאב לפנינו וצוח דאינו רוצה למולו למה יוכלו הב"ד לכופו לפענ"ד לק"מ דהבן אינו ברשות האב רק בעניני הגופני והחומרי אבל מה שנוגע לתורת משה והנפש הב"ד אבי הילד והרי אם ירצה להאכילו טריפות ונבלות וכדומה אם היה לאל ידינו לכופו להאב פשיטא דמצווים אנו בכל היכולת למנוע אותו ומכ"ש במילה החשובה מכל המצות אשר בזה נכנס לדת יהדות פשיטא דאנו מצווים לכוף להאב למולו ועיין ברמב"ם פי"ח משלישי מ"ש בזה בטעמי המילה שיהיה לאנשי מאמינים היחוד אות ברית בשמי שיקבצם וכל רואיהם יכירו כי הם זרע ברך ד' יעו"ש דבריו הנעימים וא"כ פשיטא מי שאינו מל אינו נכנס בכלל חברתם ואינו מחזיק מוסדות החברה של דת יהדות. והנה בכתוב כתוב לאמור אל תחלל את בתך להזנותה ופירש הרמב"ם בספרו הי"ד שאין כח לאב לחלל בתו לקבל הקנס ע"ש הנה ראינו שאף שזכתה התורה לאביה קידושי בתו מ"מ להזנותה אין לו כח והטעם משום דדוקא על גופה יש לו כח משא"כ להזנותה שהוא גם בחלקי הנפש ע"ז אין לו כח וא"כ ה"ה לענין מילה ודו"ק ועיין בשבועות דף י"ג דמצותו הפר דרשו חז"ל על מילה ואין יוה"כ מכפר אפילו לרבי והוא בכלל דבר ד' בזה וא"כ ראינו דזה אינו בכלל יהדות כלל וגם ראינו שמשה רבינו נענש על איחור מילת בנו וע"כ דאינו יהודי כלל: