שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ס״ד (ג׳)

הנה מצאתי בשו"ת חינוך בית יהודה סי' ע"ב כעין זה המעשה אמנם בשו"ת הגאון מוהר"ע איגר ז"ל ע' נמצא המעשה ממש בנ"ד והעלה דיש לתקן ע"י שיתלה בין השיטין בין תיבת אל לתיבת שדי ב' תיבות יוסף אל ולקדש שם אל הנכתב בתליה ע"ש והנה גוף ספרו אין לפני אבל זכורני שכ"כ וכמ"ש האחרונים בשמו. אמנם לפענ"ד אינו נכון דשמא כתב אל לשם קדש וא"כ הוה כמחיקה דהרי נעשה קודש חול דאל בצירי נקרא בסגול ונעשה קודש חול וכ"כ בעצמו שם. ומ"ש דמחיקה זו אינו רק מדרבנן והו"ל ספק דרבנן הנה בכה"ג הו"ל ספק דרבנן בידים ואסור וכדמות ראיה ממה דאמרו בירושלמי בסוכה פ"ד אתה עושה מקדש חול ואם אסרו לפרש השם קודש חול ועיין בשו"ת זקני בעל שער אפרים שהאריך בזה על פסוק תעבדון את האלקים מכ"ש בכה"ג שקדשו לשם קודש איך נעשהו חול וגם אסור לתלות השם. וע"כ נראה לפענ"ד יותר מסתבר כמ"ש מעלתו דיותר מסתבר כיון שקדש שם שדי גם השם אל קידש וא"כ יוכל למחוק מקודם או לתלות אל יוסף וז"ב. ומ"ש מעלתו לפלפל מ"פ לעבור קולמוס ולקדשו הא אנן אין מאמינים לו ודלמא קידש מקודם. הנה כבר קדמוהו בזה בישועת יעקב ובספר מ"ג וביד שאול. ומה שהקשה דלמה לא ימחוק דהשם שנכתב שלא בקדושה יכול למחוק יעיין בשב יעקב וכבר קדמו בבדה"ב סי' ער"ו בשם התשב"ץ. ומ"ש מעלתו בספק נולד קודם בה"ש בשבת או נולד בה"ש איך לעשות המילה. הנה מ"ש מעלתו בשם השלום ירושלים דיש לאוקמה בחזקת מעוברת עד עתה הנה במחכ"ת אף שהביא כן בשם הפרמ"ג דבריו תמוהים דאטו אנו דנין על זמן הלידה אנן דנין אותו עת הלידה אם היה ביום קודם בה"ש או אח"כ ומה שייך חזקת מעוברת דדוקא אם היינו דנים על הולד שייך חזקת מעוברת אנו דנין אם זמן הלידה היה בה"ש או קודם. ומ"ש מעלתו דיש לומר כיון דעד ח' הוה ספק נפל א"כ הוה ספק פ"נ. הנה במחכ"ת לא ידעתי מה אמר דהא מהלינן ממנ"פ וכעין דאמרו בשבת דף קל"ה ומה שייך פ"נ. אם הוא נפל שוב ל"ש פיקוח נפש דאינו חייב על הנפל וגם באמת לרבנן דרשב"ג אזלינן בתר הרוב שוב מצאתי ברדב"ז ח"ד סי' רפ"ב שגם הוא כתב דאין לחוש שמא יסתכן וימות ע"ש ודבריו ג"כ קצת תמוהים. ובגוף הדין נראה לפענ"ד כיון דהוה ספק יש להחמיר ולעשות המילה ביום א'. מה שהאריך מעכ"ת בפאה נכרית ששמע מעלתו שעושים משער המת והאריך דשער מת אסור בהנאה. הנה כבר קדמוהו בזה בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' מ"ז מ"ח והדברים עתיקים: