שמתי אל לבי דמצות לאו להנות נתנו לא שייך במה דאפשר לקיים שלא ע"י איסור. וטעם שלי דהנה זה שנים רבות פירשתי מה דנחלקו חכמים ואבא שאול ואבא שאול ס"ל דכל המייבם לשם נוי קרוב להיות חייב וחכמים ס"ל דמצות יבום מכל מקום ואמרתי בזה דלכאורה לשיטת הפוסקים דמצות לאו להנות נתנו אף באיכא הנאת הגוף בהדי מצוה והיינו דלא אכפת לן בהנאה זו דהא מצות לעול נתנו כמ"ש רש"י בר"ה דף כ"ז וא"כ איך אמר אבא שאול דאם מייבם לשם נוי וכדומה קרוב להיות חייב והא כיון דמקיים מצות יבום לא שייך הנאה אף באיכא הנאת הגוף בהדי מצוה. אמנם נראה דכל הטעם דמצות לאו להנות נתנו היא משום דניתן לעול על צוארינו והוה כהנאה הבאה לו לאדם בע"כ דפטור ולפ"ז זהו אם אינו יכול לקיים המצוה בלתי האיסור אבל כיון דיכול לקיים המצוה ע"י חליצה ולאבא שאול מצות חליצה שקול עכ"פ כיבום וא"כ שוב כל שנהנה קרוב להיות חייב אבל רבנן דס"ל חליצה במקום יבום לאו כלום היא שוב לא אכפת לן בהנאה דמצות לאו להנות נתנו וזה דאמרו ויבמה מכל מקום וכל שכבר הותר יבום שוב הרי היא כאשתו ומותר לבעול אח"כ ודו"ק. ולפ"ז כל שאפשר לקיים המצוה בלתי איסור שוב הו"ל הנאת הגוף הנאה ואסור להנות דלא שייך לעול נתנו כן היה נראה לי לכאורה. איברא דלפ"ז קשיא בהא דאמרו תקע בשופר של עולה ושלמים יצא דמצות לאו להנות נתנו וקשה הרי האחרונים הקשו מ"ט לא נימא דאתי עשה דשופר ודחי ל"ת דמעילה וכתבו דמיירי באפשר ע"י שופר אחר דלא דחי להל"ת וקשה לפ"ז היאך שייך מצות לאו להנות נתנו הא כל דיכול לקיים ע"י דבר אחר שוב מצות להנות נתנו. והיא קושיא נפלאה. אמנם אחר העיון נראה דהרי באפשר ולא קא מכוין ללישנא בתרא בפסחים דף כ"ה נחלקו אביי ורבא ואליבא דר"ש מותר וא"כ כל שעושה למצוה שוב לא קמכוין לאיסור אף דיש לו הנאת הגוף בהדי מצותו מכל מקום הו"ל הנאה הבאה לו לאדם על כרחו ואפשר ולא קמכוין ושרי ואף דהפ"י כתב שם דדוקא באין עושה מעשה והנאה בא לו בע"כ מ"מ זה דוקא כשאין כאן מצוה אבל כל שיש בו מצוה שוב מצד המצוה מחוייב לקיים אף שמגיע לו הנאה בע"כ זה לא חשיב הנאה כיון דאינו מכוין רק בשביל המצוה ואף דיכול לקיים ע"י אחר שאין בו איסור מכל מקום כל שמקיים המצוה והנאה המגיע לו מגיע לו בע"כ לא אכפת לן והא דלאבא שאול קרוב להתחייב אף דלא מכוין שאני התם דמתעסק בחלבים ועריות חייב אף שגרע משאינו מתכוין ואפ"ה חייב משא"כ בשאר איסורים כל שאינו מתכוין שרי ודברי הפ"י בפסחים שם מה שמדמה מתעסק לשאר איסורים צ"ע דמתעסק בחלבים ועריות גלתה תורה שיהיה חייב ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ס״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
