שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ו׳ (ד׳)

ובזה ממילא לא קשה מה שכתב בשם החתם סופר דתהיה נאמנת לומר טמאה אני לך במיגו דהיתה טוענת דראתה דם מחמת תשמיש ולפי מ"ש אתי שפיר דלא שייך מיגו היכא שמקלקלת עצמה אכולי עלמא דכ"ע יראו לנפשם אולי באמת רואה דם מחמת תשמיש ואולי תראה גם אצלו ויכניס עצמו בספק כרת וגם יצטרך לגרשה. איברא דאכתי קשה דניחוש שמא עיניה נתנה באחר וא"ל דלא תרצה לקלקל עצמה אכולי עלמא דזה אינו דהרי בטענה נטולה אני מן היהודים דחיישינן לשמא עיניה נתנה באחר אף דאומרת דנדרה הנאה מכל היהודים חיישינן דלמא משקרת ותלך למקום שאין מכירין אותה ואת נדרה ותנשא כמ"ש הר"ן וה"ה כאן ניחוש שמא תלך למקום שאין מכירין אותה ולא נודע שם שהיא נתגרשה מפני שאמרה שראתה דם מחמת תשמיש וא"כ תוכל להנשא. איברא דלכאורה גם שם הדבר דחוק דמה"ת נחוש שתלך למקום שאין מכירין אותה ולמה לא נימא כפשוטו שמא תלך אח"כ אצל חכם ותאמר שמתחרטת ויפר את נדרה וא"ל דא"כ יוכל הבעל לערער ולומר אילו הייתי יודע שתלך אצל. חכם לא הייתי מגרשך דזה אינו דהא המוציא אשתו משום נדר לא יחזיר ואף בלא כפליה לתנאיה ואף בלא אמר לה כלל מפני כך אני מגרשך כיון דאסורה לשמש שאמרה נטולה אני מן היהודים ותשמיש קשה לה למשנה ראשונה דנאמנת וא"י להפר שוב אין צריך שיאמר וכמו במוציא אשתו מפני שרואה דם מחמת תשמיש דמבואר באהע"ז סי' יו"ד ס"ד דהוה סתמא כפירושו כמ"ש הה"מ בשם הרמב"ן והרשב"א ועיין בח"מ וב"ש שם וא"כ ה"ה כאן חיישינן שמא תנשא אח"כ ע"י התרת חכם. אך יש לומר דהמשנה כאן ס"ל כר"מ וסתם משנה ר"מ ואף דשם סתם ר' יוסי הוא יש לומר דס"ל כר"מ דנדר שא"צ חקירת חכם אלא הוא יכול להפר לא יחזיר דלא שייך קלקולא דצריך להפר וכיון דלמשנה אחרונה אמרו שיפר חלקו שוב לא שייך קלקולא ולא שייך החשש דתלך אצל חכם ומיהו זה אינו דאדרבא נחוש שמא תלך אצל חכם ולכך אמרו יפר חלקו. ומיהו יש לומר דהחכם לא ירצה להתיר לה כל שיודע שעשתה מעשה רשע כל כך ולכך חשו שתלך למקום שאין מכירין אותה ועכ"פ גם ברואה דם מחמת תשמיש יש לחוש שתלך למקום שאין מכירין אותה מיהו יש לומר דבראתה דם מחמת תשמיש דהיה בג"פ ועכ"פ היתה צריכה לשאול לחכם ולהראות הדם ולראות אם היה סמוך לתשמיש מיד וכמדומה בודאי נתפרסם הדבר ואין לחוש שמא תלך למקום שאין מכירין אותה דבודאי נתפרסם הדבר דרואית מחמת תשמיש ג"פ קלא אית לה למלתא. ובלא"ה יש לומר כיון דצריך להיות ג' פעמים ואם תתעבר בנתים לא תחוש לווסת שאינו קבוע כי רואית דם מחמת תשמיש אינו רק ווסת שאינו קבוע וא"כ הרי רוב נשים מתעברות ויולדות וא"כ לא תוכל להערים כי עפ"י רוב תתעבר ותלד ושוב אין לחוש שמא תתעבר וגם בזקינה אין לחוש כמ"ש הכו"פ סי' קפ"ז ס"ק ט' וכן ביש לה ווסת קבוע מקודם נסתפק בשו"ת נוב"י מהד"ק חלק יו"ד סי' ס"א בזה וא"כ שוב אין לחוש שמא עיניה נתנה באחר דלא תועיל בזה להחזיקה עצמה ברואית דם מחמת תשמיש ותצטרך ללכת למקום רחוק וגם לא תועיל אם אולי תתעבר מקודם שהתחזקה ברואית דם מ"ת וגם אולי ימתין הבעל עד שתזקין ולכך אין לחוש לזה: