שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ו׳ (ב׳)

מכתבו הגיעני תמול והנה נפשו בשאלתו אשה אחת שהיה לה מריבות וקטטות עם בעלה ולא יכלה לסבול אותו ורצתה להפרד ממנו בג"פ ולא יכלה ושבה לבית אביה ובמשך הזמן סיפר אביה הדברים לפני רב אחד ובתוך הדברים סיפר לו שהאשה ראתה ג' פעמים דם מחמת תשמיש וא"ל הרב ההוא אם כן שוב יהיה הבעל מוכרח לגרשה ולא שאל הרב איך היה הראיה ג' פעמים אם סמוך לתשמיש ממש או לא וכשמוע אבי האשה זאת נסע עם בתו להרב הגליל וסיפר לפניו כל הדברים וגם הוא לא חקר איך היה ראיית הדם ג' פעמים ושלח להאיש הנ"ל והורה שצריך לגרש אותה כד"ת ופטרה הבעל בג"פ וילד אחד היה להם וקבלה היא על עצמה ומפני כי יש לה צער מהבן ועוד איזה טעמים אמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון ובאתה לפני הרב הראשון הנ"ל וחתר למצוא לה מזור שתהיה מותרת לחזור לבעלה וחקר ודרש אחר הראיית דם ג' פעמים הנ"ל השיבה שפעם הראשון היה אחר ליל טבילה ולא בדקה עצמה אחר תשמיש כי אם בבוקר כשקמה ממטתה מצאה בסדינה ששכבתה עליו דם ואחר ז' נקיים טבלה ושמשה ולא ראתה בליל טבילה רק בלילה השניה סמוך לתשמיש מיד אחר התשמיש ובפעם ג' מצאה בליל הטבילה על עד הבדיקה אחר שהדליקה את הנר להיות שהרגישה בשעת תשמיש זיבת דבר לח מגופה ובדקה את עצמה ומצאה דם על עד הבדיקה. ועתה האריך מעלתו לברר שאלות שתים שהן ארבע. א' אם היתה נאמנת מתחלה קודם הגירושין שראתה ג' פעמים מחמת תשמיש ובזה יוכלל אם לפי דבריה היתה בכלל רואה מחמת תשמיש. ב' אם נאמר שהיתה נאמנת אם יכולה עתה לחזור מדבריה ובזה יוכלל אם לפי דבריה שלעתה אינה בכלל רואה מחמת תשמיש. ג' אם נאמר שנאמנת לחזור אם הגט הוה גט כלל. ד' אם הגט הוה גט אם מותרת לחזור לבעלה ע"י קידושין מחדש: