שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן נ״ז (ב׳)

מכתבו הגיעני בעש"ק פ' שמות כ' טבת תרי"ג. והנה נפשו בשאלתו אודות ערלים שמחזיקים הפריאדע ומנבלים בהמות ושכרו ישראל אחד ונותנים לו שני רייניש לשבוע והערלים שוקלים לו הבהמה בב"א והוא יקצב הבשר על יד והמעות שמקבל נותן להערלים וע"ז נתעורר מעלתו אם לא שייך איסור מחמת איסור סחורה בנבלות וטריפות וע"ז הביא דברי המשנה פ"ח משביעית מ"ז דהאומר לפועל הא לך איסר זה ולקוט לי ירק היום שכרו מותר וחזינן דבפועל לא שייך זאת וא"ל דשאני התם דלא שייך דלמא אתי למיכל מיניה דפירות שביעית מותרין באכילה משא"כ באיסור סחורה בנבלות וטריפות דשייך שמא יבא לאכול וע"ז הביא קושית התי"ט שם מלא יצבע בשכר וגם מש"ס ע"ז דף ס"ב דאל"כ אין קושיא דשאני יי"נ דמלבד איסור שכר שייך משום חשש איסור סחורה ופלפל בחכמה. והנה לפענ"ד דבריו נכונים דבפועל לא שייך זאת והנני מוסיף טעם הדבר דכל שנותנין לו במשקל הבשר והוא צריך להחזיר המעות במשקל לא שייך חשש דאם יאכל יצטרך לשלם בעדו וא"כ למה יאכל מזה וגם יחשדוהו שלקח יותר ופשיטא שלא יעשה זאת. ובזה יש לישב קושית התוי"ט מלא יצבע בשכר דשם שייך החשש הנ"ל. ובגוף הדין לפע"ד ש"ס מפורש דבפועל לא שייך זאת וחילי דילי דאם נאמר דגם בפועל שייך החשש יקשה בהא דאמרו בב"מ דף צ"ב נזיר שאמר תנו לאשתי ולבני אין שומעין לו וקשה היאך רשאי לעשות ביין דלמא יבא למיכל מיניה והא איכא איסור והרי הש"ס משני שם דלכך אין נותנין לאשתו משום לך לך אמרינן לנזירא ופירש"י דקנסא הוא על שהשכיר עצמו ליי"נ ולמה לא קאמר דיש חשש משום סחורה דלדעת רוב הפוסקים יש חשש תורה וע"כ דבפועל לא שייך זאת והרי שם בודאי יש חשש שמא יאכל ממנו דמשמיא זכו לו ואפ"ה לא חשו בפועל מכ"ש בשאר פועל דליכא חשש ואין לומר דשאני התם דאינו איסור בעצם רק על הנזיר האיסור דזה אינו דמ"ש סוף סוף שייך דלמא אתי למיכל מיניה ואף אם נדחוק בזה אכתי קשה מהא דאמרו שם השוכר את הפועל לעשות בנטע רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו וקשה היאך רשאי לעשות בזה והא לגבי הפועל שייך איסור סחורה וניהו דלגבי הבעה"ב הוה נזדמנו מ"מ לגבי הפועל לא הוה נזדמנו וע"כ דבפועל לא שייך זאת וגם בהא דאמרו שם דף פ"ט דהבודל בתמרים וגרוגרות הואיל וגומר מלאכתו למעשרות אין פועל אוכל בו וקשה כיון שנתחייב במעשרות איך רשאי להפועל לעשות וע"כ דליכא חשש בזה דאל"כ הא הפועל לא מצי מעשר דאינו שלו ושייך חשש דלמא יבא לאכול וא"כ גם בנ"ד לא שייך בפועל חשש זה והוא בא בשכרו ובלא"ה לא ידעתי כיון שהערלים מחזיקים הפריאדע א"כ שוב הם שוחטים ג"כ כשרות א"כ הום כטמאים וטהורים ביחד דשרי ודו"ק. והנה מ"ש מעלתו בשם חתם סופר שאוסר בפועל הנה לא רשם מקומו רק שחתם סופר ועד כשר מביא דבריו ומצאתי בסי' ק"ו שכ"כ מסברא דנפשיה והנראה לפענ"ד כתבתי: