אמנם אי קשיא הא קשיא למה צריך תנאי קודם למעשה ואל"ה לא יוכל לבטל התנאי להמעשה ואף להרמב"ם דס"ל דבעינן שיהי' המעשה קודם הרי שיטת הרשב"א בתשובה דכל שמכר כרם והלוקח קנה בכסף וחזקה ותרי ותרי מחולקים אי היה תנאי או לא כתב הרשב"א שהמקח קיים והאריך המלמ"ל פט"ו מטוען דזה דוקא היכא שאנו מסופקים אם היה תנאי או לא כיון ששניהם מודים שהיה על תנאי מבטל המעשה הקדום וא"כ מכ"ש כאן שלא נתקיים התנאי בזה יוכל לבטל המעשה הקדום כיון שלא נתקיים התנאי וא"כ כל שהתנה תנאי למה לא יוכל לבטל המעשה הקדום ומכ"ש לכל הפוסקים דרק באמירה הקדים המעשה למה לא יוכל לבטל המעשה הקדום וצ"ל דדוקא התם ששנים העידו שהיה תנאי גמור ומכ"ש כששניהם מודים שהיה תנאי גמור בזה בודאי יוכל לבטל המעשה שהיה רק ע"ז האופן אבל כל שבאמירה בעלמא אמר מעשה ותנאי בזה אמרינן דלא קפידא אמר התנאי ואסמכתא בעלמא א"ל התנאי אבל לא היה בהקפדה ולכך צריך לר"מ כפילת התנאי והקדמת תנאי למעשה דכל שלא כפל אמרינן שלא בהקפדה אמר כן. ובזה יש לומר דלכך פליג רחב"ג על כולהו תנאים דכל שהיה צריך לכפול ואל"ה היה להם לקונסם שלא יטלו לא כאן ולא כאן א"כ שוב יש לומר דתנאי גמור היה וכל שתנאי גמור היה יכול לבטל המעשה הקדום דחזינן דהיה תנאי גמור:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן נ״ו (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.