שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן נ״ו

ענין משפטי התנאים בקידושין דף ס"א ע"א ר"מ אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנאמר ויאמר אליהם אם יעברו ב"ג וב"ר ונתתם ואם לא יעברו חלוצים רחב"ג אומר צריך הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו ופירש"י דרחב"ג אתנאי כפול לחודי' פליג והתוס' הקשו דבב"מ דף צ"ד אמרו מאן תנא דשמעת לי' דאמר בעינן תנאי קודם למעשה ר"מ היא משמע דרחב"ג פליג אכולהו לכן נ"ל דפליג אכולהו והקש' הפ"י דאכתי קשה באמת למה יפלוג אכולהו הא ע"ז לא הו"ל תשוב' ולא השיב רק על כפילת התנאי דצריך לאמרו ולא על שאר דברים ע"ש. ולפענ"ד נרא' דהנה לפענ"ד ענין כפילת התנאי הוא מורה על קדימת תנאי למעשה דהנה קדימת התנאי קודם למעשה לכאורה אינו מובן דגם אם קדים המעש' לתנאי אין ראיה דהא צריך להקדים אחד לחבירו וא"כ אין ראי' מזה שהקדים דלא יבטל התנאי למעשה. אך נראה דהנה הנחלת שבעה בהקדמתו לנ"ש כתב דענין קדימה לא יתכן אך פעם כתיב כן ופעם להיפך כתוב כמו משה ואהרן ולפעמים מקדים אהרן למשה אין ראי' שזה קודם ולכך דרשו שהם שווים אבל כשאחד קודם לחבירו פעם אחר פעם ש"מ לו משפט הקדימ' ע"ש והארכתי בזה בכמה מקומות ולפ"ז גם כאן כל שלא כפל התנאי בזה"ל תנאי קודם למעש' פעמים לא היה ראיה אבל ממה שהקדים גם בהכפל התנאי קודם למעש' ע"כ שזה צריך להיות קודם ולפ"ז זהו שאמר רחב"ג דצריך הדבר לאמרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו א"כ הוה שני תנאים אם יעברו ונתתם בארץ גלעד ואם לא יעברו יתנו בארץ כנען א"כ לא כפל אותו התנאי שני פעמים דבשלמא אם היה אומר אם לא יעברו לא יתנו היה כפל בתנאי קודם למעש' אבל כיון שהכפל היה כדי שיהי' תנאי חדש לתת להם בארץ כנען א"כ איך ראיה ממה שהקדים התנאי קודם למעש' ולכך פליג אכולהו ודו"ק. ובלא"ה יש לומר דכל הטעם שאם הקדים המעש' ל"מ התנאי שאחריו משום שלא יוכל לבטל המעש' הקדום ולפ"ז לרחב"ג דהא דאם לא יעברו לקנסי' שגם בכנען לא ינחלו מכ"ש בארץ גלעד ויהיו נקנסים שלא יטלו חלק לא כאן ולא כאן כמ"ש רש"י אם כן היאך שייך לומר דאם יקדים המעש' לא יוכל לבטל התנאי ואף אם לא יעברו יטלו חלקם דזה א"א דהרי חזינן דהיה צריך לכפלו דלא"כ ס"ד שלא יטלו כלום ולכך אף אכולהו פליג ול"צ קדימת תנאי למעש' דאף בלא זה לא מועיל המעש' לבטל התנאי וע"כ דלאו דוקא קדימת התנאי למעשה ודו"ק כי ברור הוא ונתברר טעמו של רחב"ג דחולק אכולהו. ומן האמור יש לתמוה על מה שהאריך המלמ"ל פ"ו מה' אישות להסתפק אם צריך קדימת תנאי למעשה בשתי החלוקות או סגי בשהקדים בחלוקה הראשונה ול"צ יותר ולפמ"ש הרי מתנאי בני גד ובני ראובן אנו לומדים כל משפטי התנאים והרי שם היה קדימת תנאי למעשה בשתי החלוקות ואף דיש לדחות דניהו דסגי באחד מהם מ"מ לכתחילה בעי שתי החלוקות שוות והנה המהר"ם ב"ח בכפת תמרים סוכה דף מ"ב חידש דאף שחלוקה הראשונה היה קדימת מעשה לתנאי כל שבחלוקה השני' היה תנאי קודם למעשה סגי: