שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן נ״ה (ב׳)

והנה בישועת יעקב סי' תנ"א באו"ח מביא בשם הרב הגאון המנוח מוה' מענדיל ז"ל אבד"ק ראווא שרצה לחדש דבכלי פארצלאן שאי אפשר להגעיל חשוב דיעבד וכמ"ש התוס' בפסחים כאן דכ"ח דא"א בתקנה חשוב דיעבד ואני תמה דהתוס' במקומו הקשו דלמה אסור קדרה שאב"י אף דאין לה תקנה לפי שבעת שבלע היה בלוע איסור הרבה אבל הכא ליכא אלא משהו והואיל ושלא במינו היא יכול לבטלו א"כ בכלי פארצלאן דבלע איסור הרבה ל"מ. איברא דגוף הדבר מ"ש התוס' דכ"ח דאי אפשר בהגעלה חשיב דיעבד לכאורה עכ"פ הגעלה היה צריך ואף דכ"ח אינו יוצא מידי דופיו עכ"פ אין שם איסור מרובה ושוב מותר וא"ל דכ"ח אינו יוצא מידי דופיו נשאר איסור מרובה תיכף דזה אינו דהרי שיטת הרמב"ם דוקא בחטאת אסור וצריך שבירה ולא בשאר קדשים וכתב הצ"ק בזבחים דף צ"ח דס"ל דאינו רק משהו וא"כ עכ"פ להגעיל היה צריך ושוב היה מותר בכ"ח דלית ליה תקנה. ובזה מיושב הא דאמרו סוף ע"ז מכאן ואילך לשתרי גזיר' אטו בת יומא וקש' למה לא משני כמ"ש התוס' והרא"ש לחלק דכל דאיסורו מרובה אסור אף דלית לי' תקנה וכבר הקשה כן השעה"מ ובישועת יעקב ולפמ"ש י"ל דעיקר הקושיא היא דלמה לא יגעיל ולא יהי' איסור מרובה ואז יהי' מותר בכ"ח וע"ז אמרו גזירה אטו בת יומא ובבת יומא ודאי לא יועיל אף שיגעיל דאינו יוצא מידי דופיו ובבת יומא לא הוה נותן טעם לפגם ואף דכתבו התוס' דכ"ח כיון שאין להם תקנ' חשוב כדיעבד ולמה לא גזרו אטו בת יומא ז"א דבחמץ בפסח דאינו רק משהו דל"ש שיהי' הרבה מה מועיל הגעלה והא גם כשהוא בת יומא אין כאן רק משהו ולכך שרי כל שאינו בת יומא דחשיב דיעבד והנה התה"ד נסתפק אם במשהו ונוטל"פ אי גזרינן ולכאור' מדברי התוס' מבואר דרב יוסף תירץ כיון דהוה משהו ונוטל"פ שרי ואולי נסתפק אי קי"ל כתירוץ רב יוסף דדלמא כמו שתירץ ר"י דכ"ח חשוב דיעבד ואני תמה על השעה"מ שהקש' על התה"ד מדברי הר"ן ולמה לא הביא מדברי התוס' בשם רבינו יוסף וביותר אני תמה דמ"ש דלרב דס"ל משהו אסור מה"ת אף בנותן טעם לפגם אסור והתה"ד נסתפק לדידן דהרי התוס' כתבו כן אליבא דרב. ועוד אני תמה לפמ"ש הריטב"א בע"ז דמה דרב ושמואל ס"ל מב"מ במשהו אינו רק מדרבנן ורק ר' יהודה ס"ל מב"מ במשהו מה"ת ע"ש וא"כ גם לרב אינו רק מדרבנן ומה שהאריך השעה"מ שם לשמואל דס"ל נוטל"פ מותר גבי זילפתן של כלים א"כ למה צריך לומר משום דדרישנא כר"ש והלא גם לר"י מותר לק"מ לפענ"ד דיש לומר דכל דמשהו אסור אף נטל"פ אסור וכדעת הפוסקים דס"ל כן וא"כ כאן דהוה במשהו אצטריך לומר דדריש כר"ש ודו"ק: